יועצים פנסיוניים

אנשים רבים מגיעים לגיל פרישה ומגלים לתדהמתם ולצערם, שההכנסה החודשית שהם אמורים לחיות ממנה נמוכה מאוד ולא באמת מאפשרת קיום בכבוד או ברמה לה התרגלו במשך השנים. בנוסף, קצבת הזקנה שמשלם הביטוח הלאומי היא נמוכה מאוד - מהנמוכות בעולם המערבי - והיא בוודאי אינה מאפשרת קיום בכבוד.

מה עושים? נפגשים עם יועץ פנסיוני

בעבר שווקו ונמכרו בישראל מוצרים פנסיוניים שונים - קופות גמל, ביטוחי חיים וכו' - על ידי בתי השקעות, בנקים וחברות הביטוח, ומי שהמליצו ללקוחות על אפיקי החיסכון השונים היו בעלי אינטרס בתחום: סוכנים שעבדו מול חברות הביטוח, למשל, או פקידים בבנק. בשנת 2005 הוסדר התחום, ונקבע מעמדו של היועץ הפנסיוני.

כיום, על פי החוק, איש מקצוע זה חייב להיות נטול אינטרסים וכאשר הוא מייעץ למישהו לגבי כדאיות החיסכון שלו או של קרובו באפיק מסוים, אסור שתהיה לו זיקה לאותו אפיק חיסכון.
במילים אחרות: לא מדובר ביועץ כלכלי כלשהו, שהמעמד שלו אינו מוגדר בחוק, אלא באדם שכל המטרה שלו היא להעניק שירות אובייקטיבי ונטול פניות ללקוחותיו.
בנוסף, הוא חייב לשמור על סודיות גמורה וחיסיון, דומה לזה של רואה חשבון למשל.

ייעוץ פנסיוני: מאיזה גיל ולמי הולכים?

ככלל, ולמרות שאפשר בהחלט להגיע לברור ראשוני כבר בגיל 25 - 30, רוב האנשים פונים לייעוץ פנסיוני בגילאי 35 ומעלה, כאשר יש להם כבר קרן פרישה או קופת גמל שמנוהלת עבורם. זה לא אומר שהמצב מאוחר מדי או שהוא לא ניתן לשינוי - להיפך. בגיל זה עדיין ניתן לעשות הרבה ולהתאים את החיסכון לגיל הפרישה, אבל כדאי לעשות הכול מוקדם ככל האפשר.

יועץ פנסיוני פרטי עשוי להיות אובייקטיבי יותר מזה שעובד בבנק או בגוף אחר כיון שהוא אינו מקבל עמלה מאף אחד ושכרו משולם לו על ידי הלקוח בלבד. הפגישה והליווי עולים כסף (לעיתים סכום של 2,000 - 2,500 ש"ח לזוג), אבל עשויים לחסוך ולהיות שווים עשרות אלפי שקלים בהמשך.