אבחון דידקטי

אבחון דידקטי נועד להעריך את כישוריו של אדם כלשהו ללמוד, באיזה אופן הוא רוכש ידע ומהן האסטרטגיות הטובות ביותר כדי שיוכל לעשות זאת ברמה טובה ובמינימום קשיים.

לדוגמא, ניתן לבדוק אם לאדם כלשהו, בין אם ילד ובין אם בוגר, יש לקויות למידה כגון דיסלקציה או ADHD – תסמונת שנקראת בעברית הפרעת קשב וריכוז, ועלולה לפגוע ביכולות למידה בעקבות חוסר יכולת להתרכז בשיעור או בכלל להתאים למסגרת בית ספרית.

מאבחנים דידקטיים – לא רק לבירור קשיים

תפקידם של אנשי מקצוע שעוסקים בתחום הוא לא רק לבדוק אם קיימים קשיים כלשהם לאדם מסוים בלימודים (ברכישת ידע ובעיבוד שלו), אלא יותר מזה: הם צריכים לאפיין את הקושי או הלקות, לבדוק כיצד הנבדק מתגבר עליהן (אם הוא מצליח בכך אפילו במידה מוגבלת) ואם כן, אם ניתן ליצור עבורו מסגרת של הוראה מתקנת. מרגע שיוצרים מסגרת כזו, תפקיד המערכת הוא להמשיך ללוות את אותו אדם, לבדוק ולעדכן מדי פעם את דרכי רכישת הידע.

מי יכול להיות מאבחן דידקטי?

שאלה זו היא שאלה שנשאלת לעיתים קרובות מאוד על ידי הורים וממי שסובלים מבעיות בבית הספר או במסגרות פדגוגיות אחרות, והיא מלווה בשאלות נוספות כמו: מה צריכה להיות ההכשרה של מאבחן דידקטי, מה הן הסמכויות של מאבחן זה, ועוד.

התשובה לכך היא שכל מי שעבר קורס או הכשרה מתאימה יכולים להיות בעלי מקצוע ויועצים בתחום האבחון הדידקטי. לעיתים קרובות תמצאו מאבחנת דידקטית שהיא עובדת רווחה או עובדת סוציאלית במקצועה, אבל אין מניעה שגם פסיכולוג או מורה יעסקו בנושא זה.

הסמכות של מאבחנים דידקטיים היא לזהות את הלקות הרלוונטית, להציע דרכי פעולה כדי להתגבר עליה במידת האפשר ולבקש או להמליץ על קבלת הקלות מסוימות בלימודים; בעיקר מדובר בהקלות ברמה 1 או 2, על פי הגדרת משרד החינוך.