פרטים
הספר נע בין צירים שונים: בין אווה, "הדיירת המבוגרת ביותר", המצויה בבית אבות לבין תקופה במהלך מלחמת העולם הראשונה ותקופה נוספת בפלשתינה. אווה היא דמות מיוחדת ויוצאת דופן. "היא הייתה צלולה וחדת לשון, דעתנית עם הרבה הומור". ניכר שאנשי הצוות בבית אבות אוהבים אותה מאוד. קשר מיוחד נוצר במיוחד עם שלומית אשר מטפלת בה כבת. אווה נוהגת להתבונן מבעד לחלון ולהרהר בעבר. לעיתים היא יושבת על כיסא בגינה, במקום הקבוע שלה. היא מחוברת לטבע, לשקט ולשלווה. עולים בה געגועים. למה או למי היא מתגעגעת? העלילה פותחת באלזה ומקס, המתגוררים בוינה. חייהם טובים ונוחים. מקס, רופא בכיר שמפרנס את משפחתו בכבוד רב. אלזה כורעת ללדת ומביאה לאוויר העולם את בתה הבכורה - אווה. עם השנים, אווה גדלה ומתבגרת ומסיימת את לימודיה בבית ספר לאחיות בהצטיינות. היא מכירה את מרטין, המעריך ואוהב אותה מאוד. אך קורה משהו שגורם לה לשנות את דעתה בנוגע אליו. מיום ליום מחריפה האנטישמיות. גזרות חדשות מוטלות על היהודים. כדי להגן על משפחתו מקס מחליט מעשה ולעלות לפלשתינה. החיים בפלשתינה קשים. מקס ואווה מתקשים למצוא עבודה, הדירה קטנה ואין להם משרתת. ב
