נעמה חייט, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, עונה על שאלות שאנשים רבים שואלים כשהם חווים התקף חרדה לראשונה או מתקשים להבין מה הגוף שלהם מאותת. מתוך ניסיון של שנים בטיפול רגשי, היא מסבירה בגובה העיניים מה באמת קורה בזמן התקף חרדה, איך מבדילים בין חרדה לבין בעיה רפואית, ולמה חשוב כל כך לקבל כלים שמחזירים תחושת שליטה וביטחון.
מה זה בעצם התקף חרדה?
אנשים רבים לא יודעים להבחין בין לחץ רגיל לבין התקף חרדה. השאלה מבטאת צורך להבין אם מה שהם חווים (דופק מהיר, קוצר נשימה, תחושת חנק) הוא מצב רפואי מסוכן או תגובה רגשית.
התקף חרדה הוא תגובה של מערכת העצבים לגירוי פנימי או חיצוני שנתפס כאיום, גם אם בפועל אין סכנה ממשית. תחושת הצפה, ניתוק ורצון לברוח הן תגובות טבעיות לחלוטין. רבים מגלים לראשונה שהחוויה הזו נפוצה הרבה יותר ממה שהם חושבים ושלא מדובר במחלה מסוכנת אלא במנגנון הישרדותי שנכנס לעומס יתר.
(תמונה:נעמה חייט)
איך אני יודע אם מה שאני חווה זה באמת התקף חרדה או משהו אחר כמו התקף לב?
זו אחת השאלות הנפוצות ביותר. בזמן התקף חרדה הסימפטומים הפיזיים עזים מאוד ויכולים להיראות רפואיים. מטופלים רבים פונים תחילה למיון או לרופא, ורק אחר כך מגלים שמדובר בתגובה נפשית.
קודם כל, חשוב לדבר על הבחנה בין כאב בחזה שנובע מחרדה לבין כאב שמאפיין מצבים רפואיים. למרות שהחוויה מפחידה, התקף חרדה אינו מסכן חיים. אפשר להסביר שהבדיקה הרפואית הראשונית היא חשובה, אך לאחר ששוללים מצב רפואי, כדאי לפנות לטיפול רגשי שמלמד לזהות את הגירויים שמעוררים את התגובה ולהפחית אותה בהדרגה.
למה זה קורה לי פתאום, גם כשאני לא בלחץ?
שאלה טבעית מאוד. אנשים מתקשים להבין מדוע ההתקף מופיע "משום מקום". היא נובעת מחוסר מודעות לכך שהחרדה יכולה להיות תוצאה של מתח מצטבר, טראומה לא מעובדת או אפילו שינוי קטן בחיים.
ניתן להסביר שהגוף זוכר מצבים גם כאשר המיינד שוכח, ולכן התקף יכול להופיע ברגע כביכול רגוע. לעיתים טריגר קטן מציף עומס שנבנה זמן רב. מטופלים מוצאים הקלה כשהם מבינים שההתקף לא מגיע משום מקום, אלא מתוך מנגנון הישרדות שמנסה להתריע על עומס רגשי. בטיפול לומדים לזהות את הסימנים המקדימים, להבין מה הגוף מאותת ולפרק את הפחד מההתקף עצמו.
(תמונה: נעמה חייט)
האם התקף חרדה יכול לגרום לי לאבד שליטה או להשתגע?
זו שאלה שחוזרת כמעט בכל שיחת היכרות טיפולית. רבים חוששים שהחרדה תשתלט עליהם לחלוטין, שהם יאבדו הכרה או שליטה. חשוב להסביר שתחושת "איבוד שליטה" היא סימפטום מוכר של חרדה אך בפועל אין סכנה ממשית להשתגע או לאבד את זה.
כדאי להדגיש שהמוח נשאר בשליטה מלאה גם בזמן התקף חרדה. התחושה הקיצונית נובעת מפעילות יתר של מערכת העצבים האוטומטית אך היא חולפת מעצמה. מטופלים רבים נרגעים כשהם מבינים שההתקף אינו מסוכן ושאי הנוחות, גם אם קשה, זמנית מאוד. בטיפול לומדים כיצד להחזיר תחושת יציבות ולנטרל את הפחד מהפחד.
(תמונה: נעמה חייט)
כמה זמן נמשך התקף חרדה?
רוב המטופלים חושבים שזה נמשך שעות אך בפועל התקף חרדה אורך לרוב בין דקות ספורות לעד חצי שעה. השאלה נובעת מהחוויה הסובייקטיבית של זמן שעובר לאט בזמן התקף.
החלק האינטנסיבי של ההתקף קצר במציאות אף על פי שתחושת הזמן מתארכת בשל האדרנלין והפחד הנלווה. אנשים רבים מפיקים הקלה כשמבינים שאם הם "מחזיקים מעמד" כמה דקות, ההתסמינים נחלשים. תרגול נשימות, עיגון גופני ושינוי פוקוס יכולים לקצר עוד יותר את משך ההתקף.
האם התקף חרדה יכול לגרום לנזק גופני או למוות?
שאלה טעונה מאוד שנובעת מהתחושות הפיזיות החריפות דפיקות לב, סחרחורת, חנק. אנשים חוששים שמדובר במשהו רפואי מסוכן. חשוב להסביר שהתקף חרדה לא גורם לנזק פיזי אבל כן דורש טיפול רגשי כדי שלא יחזור שוב.
כדאי להדגיש שהתקף חרדה אינו מסוכן מבחינה רפואית. הגוף מתמודד היטב עם העלייה בדופק ובנשימה ואף חוזר לאיזון טבעי לאחר מכן. הסכנה האמיתית אינה גופנית אלא רגשית משום שהפחד מהתקף נוסף יוצר הימנעויות שמגבירות את החרדה בטווח הארוך. טיפול נכון עוזר לשבור את המעגל הזה ולהחזיר תחושת ביטחון.
איך טיפול פסיכותרפי יכול לעזור לי להתמודד עם חרדה?
אנשים רוצים להבין מה קורה בטיפול ואיך דיבור או חקירה רגשית יכולים באמת לשנות מצב פיזי. זו הזדמנות להסביר על התהליכים שמתרחשים בנפש על למידה לוויסות רגשי ועל שינוי דפוסים שמזינים חרדה.
טיפול פסיכותרפי מאפשר להבין מה מפעיל את החרדה ולפרק את התגובה הפיזית שמלווה אותה. אפשר להסביר שהטיפול משלב איתור דפוסי חשיבה שמגבירים חרדה, תרגול ויסות נשימה וגוף, חיזוק תחושת שליטה ויצירת מרחב בטוח שבו לומדים להגיב אחרת לאותם גירויים. רבים מגלים שהחרדה נחלשת משמעותית כשהם מפסיקים לפחד ממנה ומפתחים כלים להתמודדות יומיומית.
בטיפול נשנה את מערכת היחסים בין האדם לחרדה, במקום שהאדם יתנהל מתוך חרדה, או שהחרדה תנהל אותו, ונשנה את המנגנון כך שהאדם ינהל את החרדה.
(תמונה: נעמה חייט)
האם צריך תרופות נגד חרדה או שפסיכותרפיה מספיקה?
שאלה שמגיעה בעיקר ממי שכבר קיבל מרשם או שוקל זאת. רבים תוהים אם אפשר להסתפק בטיפול רגשי בלבד או אם יש צורך בשילוב עם טיפול תרופתי.
במקרים רבים פסיכותרפיה מספיקה כדי להפחית חרדה בצורה משמעותית. תרופות עשויות לעזור במצבים של חרדה עזה או ממושכת אך הן אינן מלמדות את המערכת איך להירגע באופן טבעי. בטיפול בוחנים את רמת המצוקה, את הצרכים של המטופל ואת האיזון הנכון בין כלים רגשיים לבין צורך אפשרי בתמיכה תרופתית.
לסיכום
בסיכום הדברים נעמה חייט מזכירה שהתקף חרדה הוא חוויה מטלטלת אך בהחלט ניתנת להבנה ולשליטה. ברגע שמבינים מה הגוף מאותת ומה מפעיל את התגובה, חלק גדול מהפחד מתפוגג. טיפול רגשי נכון מאפשר לזהות דפוסים, לווסת את מערכת העצבים ולשבור את המעגל שבו הפחד מהתקף חרדה יוצר התקפים נוספים. בעזרת ליווי מקצועי וכלים מותאמים אישית אפשר לחזור לתחושת ביטחון, יציבות ושלווה בחיי היום יום.
במקביל הטיפול נשמח להמליץ על תחומים שיכולים להקל על החרדה:
1. מדיטציות
2. סדנאות נשימה
3. יוגה
