(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

 

איך ניתן להתנהל נכון במצב בו יוקר המחייה מרקיע שחקים והיציבות התעסוקתית הולכת ומתערערת? היועץ הכלכלי אופיר זילביגר, שדיבר איתנו על תחום הייעוץ הכלכלי בחלק הראשון של הריאיון, ובחלקו השני הסביר כיצד לומדים לנהל נכון את העסק, פורש בפנינו את תכנית שלושת השלבים ומסביר מדוע חופש כלכלי הוא קודם כל בראש.

בחלק האחרון של הריאיון עם זילביגר נדבר על הדרך לחופש כלכלי ועל הפערים בין החלום למציאות, שבעבור הצעירים בישראל - ביניהם גם בני 40 ו-50 - היא לא פשוטה בכלל.

 

מה זה חופש כלכלי?

רוב מובילי הדעה יגידו שזה מצב בו יש לך מספיק הכנסות פאסיביות, כסף שנכנס לחשבון מבלי שתעבוד בשבילו, שיאפשר לך את רמת החיים בה אתה מעוניין. אתה יכול לבחור אם אתה עובד או לא. דוגמה למצב כזה יכולה לקרות כשאתה בעל ארבע דירות להשקעה, והן מכניסות לך מספיק כסף - "משכורת" - כך שאתה אפילו לא צריך לעבוד.

בעיניי זה מאוד סובייקטיבי וככה אני גם מסביר את זה ללקוחות: אתה תגיד מה זה חופש כלכלי בשבילך.

עם לקוחות אנחנו שמים את החלום מול העיניים וגוזרים את המעשים שצריך לעשות על מנת להשיג אותו. בשביל  אחד זה למבורגיני, אחר זה שבתון - ואז זה הופך למאוד פרקטי, אני מתמחר להם את החלומות.

משהו מאוד אמורפי וגדול - "חופש כלכלי" - מקבל מחיר ותוכנית עבודה: כמה אנחנו צריכים להשקיע וכמה שנים ייקח לנו להגיע לשם. זה הופך את זה לבר השגה.

 

מהו מדד החופש הכלכלי?

בעיניי חלום החופש הכלכלי והאופן בו הוא נמדד הם מנטליים בלבד. מי שאין לו את היעדים הכלכליים שהוא רוצה להגיע אליהם, החופש הכלכלי הזה - הוא אדם ללא דברים לקבל מהם סיפוק או מימוש עצמי. חופש כלכלי ואופן המדידה שלו הם סובייקטיביים ואישיים, הם יכולים להתבטא לא רק באופן הכלכלי אלא גם במקצועי, במשפחתי ובזוגי. זה מאוד אישי ומאוד נשלט.

 

תמונת מרואיין אופיר זילביגר

בשלב הראשון צריך להעביר את הבית להתנהלות כלכלית רווחית. אופיר זילביגר (צילום: עדיגיטל)

 

מה מצבנו בישראל מבחינת חופש כלכלי?

אומרים שיש במדינת ישראל לא מעט מיליונרים. אין לי נתון מדויק אבל אני יודע שהדור הצעיר, מצד אחד מודע, הרבה יותר להתנהלות הכלכלית שלו - מסתובב בפורומים של השכלה פיננסית הרבה יותר מבעבר - ומצד שני צריך להתמודד עם מציאות הרבה יותר קשה. הוא לא רואה איך הוא קונה דירות, יציבות תעסוקתית מאוד מטרידה אותו, הוא מתעסק הרבה באיך הוא מוצא עבודה ושורד לאורך זמן.

עבורו זה לא עניין של חופש כלכלי בשביל הכיף אלא כי אחרת לא תהיה לך פנסיה. זה הפך מנחמד אם יהיה לחייב להיות. הצעירים, ביניהם גם בני 40 ו-50, מעדיפים לצייר לעצמם פנטזיה בה בפנסיה הם יהיו בחופשה. הם לא רואים מצב בו הם ירדו ברמת החיים, שזה מה שבאמת הולך לקרות. יש המון הזדמנויות לדור הצעיר אבל האתגרים שלו הרבה יותר קשים.

 

איך ניתן להשיג חופש כלכלי?

אני מחלק את זה לשלושה שלבים, כמו כל תכנית טובה: בשלב הראשון צריך להעביר את הבית להתנהלות כלכלית רווחית. רוב האנשים לא מנהלים תקציב, לא משיגים יעדים, משלמים ריביות ומשכנתא לא טובה. אז בראש ובראשונה צריך להתנהל נכון כי בתוך מה שאתה כבר מרוויח מסתתר המון כסף שאתה מעביר לצד הלא נכון.

השלב השני זה ליצור שקט נפשי: כרית ביטחון שתהיה גם כדי שנוכל ליפול עליה בזמן משבר בלתי צפוי, לדוגמה מגפת הקורונה. על הכרית הזו נוכל ליפול גם בזמן תהליך הצמיחה הכלכלית ולמקרה שנצטרך כספים להשקעה או חסכונות לשעת חירום.

השלב השלישי הוא הצמיחה: בדיקה של כמה הון פנוי יש להשקעה, ומה הן ההשקעות הנכונות עבורי. צריך לקחת אנשי השקעות טובים שיעזרו לך לשים את הכספים בהשקעות טובות ולא יצאו איתך להרפתקאות מסוכנות. השקעה מתונה ומחושבת תאפשר צמיחה הדרגתית לאורך זמן. ברגע שאתה שומר על התקציב, מייצר הזדמנויות ומתפתח אישית אתה תגיע מהר ורחוק.

 

תוך כמה זמן מרגישים את השינוי בחופש הכלכלי ואיך?

ברגע שנכנסים לתהליך של אימון כלכלי מרגישים שינוי מאוד מהר. רוב הישראלים מתנהלים בתת רמה - אין התנהלות נכונה אלא יש כיבוי שריפות. בגלל זה, ברגע שאתה משנה את הדבר הכי קטן אתה מיד מרגיש את ההקלה, כבר מהשבוע הראשון. בשבוע השלישי אנשים מרגישים שהם החזירו את העלות של הליווי והרווח הולך ומצטבר. פנסיה, ביטוח, כל דבר שנוגעים בו - את ההקלה בתזרים, השחרור והרוגע מרגישים מאוד מהר.

 

אופיר זילביגר הוא יועץ כלכלי. המידע במאמר הוא מטעמו בלבד.