נירית נאמן - טיפול רגשי לילדים

איך דרמה ואמנות עוזרות לילדים לדבר על פחדים וכעסים?

דרמה ואמנות הן השפה הטבעית של ילדים. משחק תפקידים למשל, מאפשר לילד "הרחקה" בטוחה: הוא לא צריך לדבר על הפחד של עצמו, אלא על מספר דמות בסיפור שפוחדת. הריחוק הזה מעניק לו הגנה, ומאפשר לו לחשוף רגשות עמוקים בלי להרגיש מאוים.

במקרה של חרדה, אפשר למשל לראיין את "גברת חרדה", שמגלם הילד, ולברר איתה למה היא מגיעה אל הילד (סביר שכדי לשמור עליו), מה הוא מפסיד כשהיא מגיעה (ממה נמנע), מה יגרום לה להגיע פחות.

במקרה של התקפות זעם למשל, הילד מוזמן למשל לגלם את ההורה במשחק תפקידים, וכך זוכה להבין את נקודת המבט של ההורה, ולבחור להתחשב יותר.

דרך ציור אנחנו מבטאים ללא צורך במילים. גם ממחישים ומקדמים מודעות עצמית. לדוגמא, מציירים את "מיכל הכעס" האישי של הילד, וכך הוא מתחבר לקושי שלו לווסת ויוצר לעצמו מיכל גדול וגמיש יותר. עוד דוגמא: מציירים את "רמזור הכעס" והילד שם לב למחשבה, לרגש ולתחושת הגוף שלו בכל שלב של הרמזור- מירוק (רגוע) לאדום (זועם). הילד לומד כך לזהות את שלבי הכעס שלו, ואיך לווסת כעס כשהכעס עדיין מתון (צהוב). הילד מקבל כלי שליטה מעשיים. שינויים שאנחנו מייצרים בעולם הדמיון והמשחק, מוטמעים באופן טבעי במציאות.

האם טיפול זה מתאים לילדים עם הפרעת קשב, ולילדים על רצף אוטיסטי בתפקוד גבוה?

כן, רוב המטופלים שלי בעלי הפרעות קשב וריכוז, כי הן מעלות את רמת פגיעות הילד: פוגעות למשל בהישגים לימודיים וביכולת חברתית, ולכן גם בדימוי עצמי. הפרעות קשב גם מורידות הרבה פעמים יכולת וויסות רגשי. בטיפול אני מחברת את הילד ליתרונות ולכוחות שלו, מאפשרת לו לבטא תסכוליו, בודקת עם ההורים אם יתכנו גם קשיי קשב לא מולדים (כי אותם ניתן להפחית). ילדים על הרצף בתפקוד גבוה – מקבלים ממני כבוד לשונותם, מקום בו סופסוף אינם צריכים לעטות מסכה של התנהגות "כמו כולם". בסיפורים והצגות אנחנו בוחנים מצבים חברתיים כדי לפרש אותם טוב יותר, באמצעות משחקי תפקידים משפרים מיומנויות תקשורת (כמו קשר עין והבעות פנים), וביצירתיות שלא חייבת מילים, מבטאים עולם פנימי ללא שיפוטיות. הדרמה והאמנות, יחד עם משחקי קופסא טיפוליים, מאפשרים עבודה חווייתית, מהנה ושאינה מילולית בלבד.

האם אני ההורה מעורב בטיפול וכמה?

כן, ההורים חלק בלתי נפרד מהפתרון. המפגש הראשון הוא איתכם (ללא הילד), ובשני המפגשים הבאים אתם נוכחים בחדר (בכל פעם הורה אחר), כדי להעניק לילד ביטחון וכדי שכולנו נכיר. מהמפגש הרביעי הטיפול הוא עם הילד בלבד, אך אנחנו נפגשים- להדרכת הורים קבועה פעם בחודש או לפי צורך שלכם.
אתם ההורים מי שנמצאים עם הילד רוב הזמן ואתם סוכני השינוי המשמעותיים ביותר עבורו!
תנועה ושינוי קטן בתגובות שלכם בבית מייצרים את השינוי היציב אצל הילד.
ההורים מקבלים הדרכה חודשית, כלים לבית וקשר רציף איתי.

מה נעשה בפגישה ראשונה איתך?

זו פגישת עומק להורים,
שיחת ראיון מקיפה
(בקליניקה או בזום לבחירתכם)
לקבלת רקע מלא על הילד, שיחה על החוזקות והקשיים הנוכחיים שלו, וגם שלכם בנוגע אליו/אליה.

המטרה: להבין את הקושי, להגדיר מטרות ברורות ולתאם ציפיות, ובנוסף אתם מקבלים טיפים ראשוניים לתגובה יעילה בבית- כבר עכשיו.

מה סגנון התקשורת שלך עם ילדים?

טוב שאתם שואלים :)
התקשורת שלי עם ילדים היא חוזקה שלי-
מאד בגובה העיניים, בשובבות ועם מסרים שמוגשים בעדינות,
כדי למשוך לפעילות ושינוי, בלי ליצור התנגדות.
-אני סופר מנוסה בתקשורת עם ילדים:
20 שנה הדרכתי חוגי תיאטרון
ובהמשך ימי הולדת תיאטרלים.
לאורך השנים גם טיפלתי- פרטי ובמשרד החינוך.
השובבות היא מהיותי שחקנית בעבר - "הקאמרי" והצגות ילדים.

מה את יכולה לשפר עבור הילד/ה והמשפחה?

בסוף התהליך, נשאף לשיפור משמעותי:

ילד שמזהה רגשות כשהם מתחילים לעלות, יודע לבטא את עצמו במילים, לווסת (להתאים) רמת זעם או פחד - לסיטואציה.
גם הבנה הורית חדשה וכלים פרקטיים- לתגובות יעילות שמקדמות שינוי בבית.

ירידה משמעותית בתדירות, עוצמה ומשך
של התקפי זעם או חרדה.

שיפור במיומנויות החברתיות וביכולת הילד להשתלב ולהאמין בעצמו.

תחושת מסוגלות הורית, רוגע משפחתי ואווירה נעימה ומחברת בבית.