אמאל'ה ג'וק! ג'וק-ג'וק, אבל איזה ג'וק? הנה מדריך קצרצר שיעזור לכם להגדיר את הג'וק לאוזני המדביר.
בישראל, כשאנחנו אומרים 'ג'וקים', אנחנו מתכוונים ברוב המקרים לחרקים שנקראים בעצם תיקנים. בשפת העם מכנים אותם גם 'מקקים', והשם הזה השתרש כל כך, עד שהיום מבדילים בין מקק – תיקן, לבין מקוק – שהוא סוג של קוף.
תיקן, מקק או סתם ג'וק, מדובר בחרק ממשפחת התיקנאים, שהיא משפחה גדולה של חרקים: מדובר במשפחה שמכילה 3,500 מינים שונים (בערך) שרובם חיים בסביבות טרופיות. מהם מוכרים בארץ בסך הכל מספר מינים בודדים ובינהם בעיקר שניים או שלושה שמציקים לנו בבית.
סוגי התיקנים הנפוצים בארץ
תיקן אמריקאי
זה הג'וק הקלאסי, החום והגדול, שמגעיל את רובנו. התיקן האמריקאי חי בעיקר בביוב ובמקומות חמים ולחים אחרים, אבל כשהוא חודר לבתים הוא שמח להתנחל גם בהם. אורכו של המקק הזה או התיקן האמריקאי הוא בערך 4.5 – 5 סנטימטרים. הזכרים וגם הנקבות של התיקן האמריקאי מעופפים, ומי שגר בבית פרטי יגיד לכם שמרבית התקפות התיקנים המעופפים מתרחשות בערבי קיץ חמים ולחים במיוחד.
תיקן גרמני
המקק הזה הוא תיקן בעל צבע חום בהיר יחסית – מזכיר בצבעו דבש – וגודלו לכל היותר 1.5 - 2 סנטימטר (ללא מחושים). כמו אחיו למשפחה – התיקן האמריקאי - התיקן הגרמני זריז מאוד וכשהוא כבר טורח לעוף, הוא די זריז.
התיקן הגרמני חי בבתים במקומות יבשים יחסית: בין ארגזי קרטון ובתוכם, מתחת לתנורים ומכשירי חשמל אחרים – בעיקר במטבח – ואפילו בתוך המחשבים האישיים שלנו. הוא לא גורם נזק גדול כמו התיקן האמריקאי, אבל עדיין לא נעים כשיש לכם ג'וקים בבית.
חשוב להגדיר למדביר או לחברת ההדברה שזהו סוג התיקן או המקק "שלכם", כיון שתיקן זה פיתח עמידות לחומרי הדברה מסוימים.
תיקן הפסים החום
באזורנו הוא מתרבה בעיקר בבתים – במגרות ומתחת לספרים. הזכרים עפים אך הנקבות אינן מעופפות. אורכו של התיקן הזה הוא כ- 1.5 ס"מ.
תיקן מזרחי
תיקן חום, קטן יותר מהתיקן האמריקאי, שאינו מעופף. הוא מוכר יותר לדיירי השפלה, מאשר למי שגרים במישור החוף.
תיקן מערות מצרי
נדיר למצוא אותו בבתים: הוא שחור, כנפיו גדולות והוא נע בכבדות יחסית. מתגורר בעיקר במקומות לחים ויחסית חשוכים, כמו סדקים.
כשאתם רואים תיקן או ג'וק – או מקק, אם תרצו – זכרו שאלה הם תאורי הבוגרים. ה'נימפות' תיקנים צעירים – נראות אחרת מאשר הבוגרים והן חסרות כנפיים וצבעיהן שונים.
