שניצליה

אומרים שהשניצל האוסטרי, ולא הפלאפל או אפילו החומוס, הוא המאכל הלאומי של ישראל. בארץ מכינים אותו מעוף או מבשר הודו, שניהם סוגי בשר מאוד מקובלים ואהובים כאן. אין כמעט מסעדה שאין בה מנה לילדים שכוללת שניצל ופירה או צ'יפס, וגם בבית, זו מנה שקל יחסית להכין וגם מראש: מטגנים עשרה או קצת יותר חזות עוף ומקפיאים, ויש לילדים אוכל לכל השבוע.

שניצליות ואוכל מהיר

מי מאתנו לא אכל לפחות פעם אחת בחיים שניצל בפיתה? מדובר במנה מהירה וקלה להכנה, כך שהיא מתאימה למכירה כאוכל מהיר. כמו שווארמה או פלאפל, אפשר להוסיף לה מגוון שלם של תוספות שכוללות צ'יפס וסלט, בדיוק כמו שהישראלים אוהבים. זה אולי לא בדיוק "אוסטרי" להוסיף טחינה מעל לשניצל, אבל זה מתאים מאוד לחיך הישראלי.
אין פלא אם ככה שיש הרבה מאוד דוכני אוכל מהיר שמבוססים על שניצלים בצורות שונות, בין אם בצלחת, בפיתה או - בגרסה הכי מקומית לישראל - בבאגט. את המנה אוכלים בליווי חמוצים וסוגים שונים של סלטים ומקבלים חלבונים, פחמימות וסיבים באותה ארוחה. 
יש הרבה אנשים שמעדיפים שניצל אפילו על פני המבורגר, סוג האוכל הפופולרי, שהוא אולי מלך המזון המהיר: הנטייה לאכול פחות בשר אדום ושומני, למשל, היא חלק מזה. סיבות נוספות קשורות כמובן בהעדפת טעם, אבל לרוב לא בנושא של מחיר.
לא מחיר, כי גם מחירי המנות מתאימים לכל כיס: מנה בפיתה תעלה (נכון לתחילת 2020) כ- 32-25 ש"ח בשניצלייה טובה ולא יקרה. מנה בבאגט עשויה לעלות יותר -  החל ב- 30 ש"ח, ומנה בצלחת, שכוללת תוספות מבושלות שונות, תעלה כ- 45 שקלים ולפעמים אפילו פחות. הדברים תלויים בגודל המנה ומספר התוספות וכן בסוג הבשר (הודו, למשל, זול יותר מעוף).  במסעדות המחירים יהיו גבוהים יותר.