מהו הבאגר? למה הוא משמש? האם הוא תמיד מונע על ידי גלגלים, שמאפשרים לו לנוע בכבישים או שמא רק על זחלים? כיצד קובעים מהו המחיר לעבודות שטח באמצעות כלי זה? האם יש לו שימוש גם בעבודות פרטיות, או רק בעבודות תשתית גדולות?
באגר הוא הכינוי שבו נקרא לעיתים כלי הצמ"ה הידוע בישראל בתור מחפר. למעשה השם הוא שם מסחרי, שמתאר כלי גדול שיש לו זרוע שעליה שק (Bag) אחד או שקים רבים. הוא משמש להוצאת אדמה, עפר ופסולת ממקומות שונים, לחפירת תעלות ואפילו לניקוז של מקומו מוצפים.
אילו שימושים יש לבאגר בישראל?
חשוב קודם כל להבין את המבנה של הכלי עצמו: זהו טרקטור או כלי ממונע אחר שעליו מורכבת זרוע שיכולה לנוע לפנים ולאחור, וכן בזוויות שונות כלפי הקרקע, למטה ולמעלה. על הזרוע הזו ניתן להרכיב כף חפירה או פטיש אוויר חזק שמשמש לניפוץ סלעים או ריסוק כבישים ומשטחים קשים אחרים.
לכלי צמ"ה זה יש שימושים רבים בכל סוגי עבודות עפר: הוא משמש לחפירת בורות גדולים ועמוקים (הודות לאורך הזרוע), אבל גם לחפירת תעלות ושוחות. בצבא משתמשים בכלי זה – מחפרון – על מנת להכין תשתיות שונות וכן כדי להרוס מבנים מסוגים שונים, בעת הצורך. מחפרים של צה"ל שימשו לא פעם בחשיפת מנהרות ברצועת עזה, למשל.
אם מדובר בעבודות תשתית קטנות, במקומות צרים או כאלה שלמחפר אין אליהם גישה נוחה, משתמשים במחפרונים. כלי צמ"ה אלה הם גרסה מוקטנת של הבאגר והאביזרים שלהם מורכבים על גבי טרקטורים. בשעה שרוב המחפרים מתנייעים על זחלים (מפאת גודלם) מחפרים קטנים אלה נעים על גלגלים, ממש כמו כל טרקטור.
ברוב המקרים, תמחור העבודה נקבע על פי מספר הימים, ימי העבודה, בהם משתמשים בכלי. כמו כן יש תמיד לתמחר את עלות המפעיל; איש מקצוע שלמד כיצד להפעיל את הכלי ולבצע את העבודות השונות שמטילים עליו.
