שטרן ושות' טוענים רבנים

האם צריכים לבוא לבית הדין עם ייצוג?

לא תמיד, אבל כדאי להבין את המעלות שייצוג נותן לך, ולשקול את הדברים.
ראש וראשון, ייצוג נותן לך מישהו מטעמך. אתה לא בא לבד, אלא עם איש מקצוע המכיר את התחום היטב, ויודע לעזור לך להתמודד עם המושגים החדשים והטעונים שעלולים לסבך את מי שאין לו נסיון וידע רב בתחום.
בנוסף, ייצוג מאפשר לך לגבש אסטרטגיות מנצחות השומרות על האינטרסים והזכויות שלך.
ובנוסף, בן אדם פרטי שמגיע לבית הדין נמצא בסערות רגשות, כאשר דנים על נושאים גורליים ביותר. הליווי של בן אדם שאמנם אכפת לו מאוד ממך ומהצרכים שלך, אבל נמצא מספיק מבחוץ לסיפור לשמור על קור רוח יכול לשמש כאפודת הצלה בים סוער. צור קשר עוד היום לקבל יעוץ והכוונה ראשוני חינם!

איזה סוג ייצוג מתאים לי? טוען רבני או עורך

"וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ": למה בבית הדין הרבני, רק טוען רבני מבין את שפת הלב וההלכה שלכם?
מאת: חיים שטרן, טוען רבני (ותק של עשור בבתי הדין)

כל אדם שמוצא את עצמו, לצערנו, בשערי בית הדין הרבני בענייני משפחה, עומד בפני צומת דרכים גורלית. ההחלטה הראשונה והחשובה ביותר היא: מי יייצג אותי?

רבים נוטים לחשוב שעורך דין "חזק" מהעולם האזרחי הוא התשובה. אך האמת היא שבבית הדין הרבני, חוקי המשחק הם חוקי התורה. זהו עולם שבו ה"שולחן ערוך" הוא ספר החוקים, והדיינים מחפשים את ה"דין תורה" ואת האמת הצרופה.

כאן עולה השאלה המתבקשת: האם תפקידו את עתידכם בידי מי שלמד את חוקי המדינה, או בידי מי שצמח בתוך היכלי התורה ומכיר כל "קצות" וכל "נתיבות" הרלוונטיים לתיק שלכם?

1. שפת הדיינים לעומת שפת המשפט
בתי הדין הרבניים הם איים של קדושה ומשפט עברי בתוך המערכת המודרנית. דיין בבית הדין לא מחפש פלפולים משפטיים שנלקחו מבתי המשפט המחוזיים. הוא מחפש את "שפת הבית" שלו. כשעורך דין נכנס לבית הדין ומדבר בטרמינולוגיה אזרחית-חילונית, הוא יוצר לעיתים קרובות מחסום בלתי נראה בינו לבין הדיינים. לעומת זאת, כשטוען רבני טוען את טענותיו, הוא מדבר במושגים הלכתיים. הוא יודע לצטט את הפוסקים, להביא תקדימים מפסקי דין רבניים ולהציג את המקרה בדרך שמתיישבת על דעתם של דייני ישראל.

2. הסכנה שב"אש זרה" בתוך כותלי בית הדין
עורכי דין רבים, מתוך רצון להגן על לקוחותיהם, משתמשים בטקטיקות אגרסיביות של בית משפט. בבית הדין הרבני, גישה כזו עלולה לעורר אנטגוניזם. דיינים מעריכים צניעות, דרך ארץ והבנה עמוקה של הדין הדתי. טוען רבני יודע לנווט ברגישות בין עמידה איתנה על זכויות הלקוח לבין שמירה על כבוד המוסד – דבר שמתרגם באופן ישיר לתוצאות טובות יותר בשטח.

3. התמחות ב"דיני נפשות" של הציבור הירא לדבר ה'
דיני משפחה בציבור החרדי והדתי אינם דומים לדינים אלו במגזר הכללי. סוגיות של חינוך ילדים, מנהגי קהילה, כספי "כתובה", מזונות לפי גדרי ההלכה וסידור הגט – כל אלו דורשים הבנה של סגנון החיים הדתי. עורך דין חיצוני עשוי להחמיץ ניואנסים קריטיים שקשורים לאורח החיים החרדי. טוען רבני שחי את הקהילה מבין את המשמעות של כל החלטה על העתיד החברתי והרוחני שלכם ושל ילדיכם.

למה חיים שטרן? עשור של ניסיון בסיעתא דשמיא
כשאתם בוחרים בחיים שטרן לייצג אתכם, אתם לא מקבלים רק ייעוץ משפטי; אתם מקבלים שותף לדרך שמבין את עולמכם:

ותק של עשור: במשך כמעט עשר שנים, חיים שטרן עובר יום-יום במסדרונות בתי הדין הרבניים בירושלים, בבני ברק ובכל הארץ. הוא מכיר את הגישות השונות של הרכבי הדיינים ויודע להתאים את האסטרטגיה לכל מקרה לגופו.

בקיאות הלכתית חסרת פשרות: השילוב שבין לימוד תורני מעמיק לבין הסמכה מקצועית מאפשר לחיים לבנות תיק משפטי-הלכתי מנצח. הוא יודע היכן למצוא את הפתח ההלכתי שישרת אתכם בצורה הטובה ביותר.

נחישות עם רגישות: חיים שטרן ידוע בקרב לקוחותיו כמי שנלחם כמו אריה על כל זכות, אך עושה זאת ביושרה ותוך שמירה על המוסר היהודי. הוא מבין שמאחורי כל תיק יש נפש, יש ילדים ויש עתיד שצריך לבנות.

הצלחות מוכחות: מאות משפחות שקיבלו ייצוג מקצועי, ליווי אישי ופתרונות יצירתיים במקרים שנראו חסרי סיכוי, הן העדות הטובה ביותר לעבודה הקשה והמסורה של חיים.

יהודי יקר, אל תלך לקרב החשוב ביותר בחייך בלי המומחה המתאים. בבית הדין הרבני – רק טוען רבני. ובדיני משפחה – רק מי שמכיר את המערכת מבפנים כבר עשור.

פנו היום לחיים שטרן – טוען רבני בנשמה ומקצוען בשטח. יחד, בסיעתא דשמיא, נעבור את זה בצורה הנכונה והטובה ביותר עבורכם.

האם יש תוקף להסכם ממון שלא אושר בבית דין או בבית משפט?

על פי החוק בישראל, כל הסכם ממון בין בני זוג – נשואים, גרושים או בהליכי גירושין – המסדיר את היחסים הכלכליים ביניהם, תקף רק לאחר שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או על ידי בית הדין הרבני האזורי (הסכם ממון טרום נישואין ניתן לאשר גם אצל נוטריון). כל עוד אחת מהערכאות המוסמכות לא בחנה את ההסכם, אישרה אותו ונתנה לו תוקף של פסק דין – ההסכם אינו מחייב, גם אם נחתם בפני עדים, וכל אחד מהצדדים רשאי לחזור בו מחתימתו.

כדי לאשר הסכם, יש להגיש לערכאה הנבחרת בקשה משותפת החתומה על ידי שני הצדדים, בצירוף העתק ההסכם ואסמכתא על תשלום האגרה. בית הדין או בית המשפט יקבע מועד לדיון באישור ההסכם, בדרך כלל בתוך כשלושה שבועות מיום הגשת הבקשה. במהלך הדיון רשאים הדיינים לשנות או להשמיט סעיפים בעייתיים, ולהחתים את הצדדים על הסכמתם לשינויים.

לאחר שההסכם אושר, קשה מאוד – אם כי לא בלתי אפשרי – לבטל אותו, או אף לשנותו באופן חד צדדי.

חשוב לציין כי הסכמות בין ההורים בעניינים הנוגעים לטובת הילדים, כגון הסדרי משמורת, עשויות שלא להיחשב מחייבות גם לאחר אישור ההסכם. הסיבה לכך היא שהילדים אינם קניינם של הוריהם, וטובתם גוברת על כל תנאי שההורים הסכימו עליו ביניהם.

איך פותחים תיק גירושין?

פתיחת תיק גירושין היא הצעד הראשון בהליך סיום הנישואין. בישראל, הגירושין עצמם – סידור הגט – מתנהלים רק בבית הדין הרבני האזורי, אך עוד לפני הגשת תביעה יש שלב חובה שרבים אינם מכירים, ויש החלטות שכדאי לקבל מראש, כי הן משפיעות על כל ההמשך.

שלב ראשון: בקשה ליישוב סכסוך
מאז כניסתו לתוקף של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, ברוב המקרים אי אפשר להגיש תביעת גירושין ישירות. תחילה מגישים "בקשה ליישוב סכסוך", ולאחר מכן מוזמנים שני בני הזוג לפגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת) ביחידת הסיוע שליד בית הדין או בית המשפט. מטרת הפגישות לבחון אם ניתן להגיע להסכמות, למשל בדרך של גישור.

עם הגשת הבקשה חל "עיכוב הליכים" למשך חודשיים, והוא חל על שני הצדדים: גם מי שהגיש את הבקשה וגם בן הזוג השני אינם רשאים להגיש תביעה בעניין הסכסוך. אם לא הושגה הסכמה עד תום החודשיים, מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך מקבל 15 ימים נוספים שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה, ולכן רק הוא בוחר אם התביעה תוגש לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר שחלפו 15 הימים, כל צד רשאי להגיש את תביעותיו, ומי שמגיש ראשון הוא שבוחר את הערכאה.

יש חריגים: במקרים של אלימות, ובבקשות דחופות כמו צו עיכוב יציאה מהארץ או צו מניעה, ניתן לפנות לערכאה מיד.

ההחלטה החשובה: היכן תידונה הסוגיות הנלוות
הגט עצמו ניתן רק בבית הדין הרבני, אבל עניינים כמו משמורת, מזונות האישה וחלוקת רכוש יכולים להידון בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. מי שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ו"כורך" בה את העניינים האלה כדין, מקבע את הדיון בהם בבית הדין. לכן לעיתים קרובות יש חשיבות רבה לשאלה מי מגיש ראשון ולאן – מה שמכונה "מרוץ הסמכויות". זו החלטה שכדאי לקבל עם טוען רבני, לפני הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

הגשת התביעה
לאן: לבית הדין הרבני האזורי המוסמך, בדרך כלל לפי מקום מגורי בני הזוג. ⚠
מה כוללת התביעה: פרטי הצדדים, עילת הגירושין והעובדות שעליהן היא מבוססת, ותביעות נוספות הכרוכות בגירושין.
אגרה: בהגשת התביעה משלמים אגרה. גובה האגרה משתנה לפי התביעות שמוגשות יחד עם תביעת הגירושין, כגון חלוקת רכוש, מזונות קטינים, מזונות אישה והסדרי שהות.
איך: את טופס תביעת הגירושין מורידים מהאינטרנט, ממלאים, ושולחים בדוא"ל לבית הדין הרבני האזורי.
רבים מוצאים את מילוי הטפסים מרתיע ומבלבל. טוען רבני מקצועי ומנוסה יכול להקל עליכם את התהליך, ולוודא שהתביעה כוללת את כל הנקודות הנכונות והחשובות למקרה שלכם.

לאחר ההגשה בית הדין קובע מועד לדיון, ובו נשמעים שני הצדדים.

גירושין בהסכמה
אם בני הזוג מסכימים על הגירושין ועל כל התנאים, ההליך פשוט וקצר בהרבה: מגישים בקשה משותפת לאישור הסכם גירושין, בית הדין מאשר את ההסכם ונותן לו תוקף של פסק דין, ונקבע מועד לסידור הגט. במקרה כזה אין צורך בהליך של יישוב סכסוך.

למה כדאי ליווי של טוען רבני
ההחלטות שמתקבלות בשלב פתיחת התיק – מה לכרוך, מתי להגיש והיכן – משפיעות על כל ההליך שאחריהן, ולעיתים קשה מאוד לתקן אותן בדיעבד. טוען רבני המתמחה בדיני משפחה יכול לבחון את המצב לפני כל צעד, לנסח את כתבי הטענות ולייצג אתכם בדיונים בבית הדין.

How do you file for divorce in Israel?

Opening a divorce file is the first step in ending a marriage. In Israel, the divorce itself, meaning the giving of the get, takes place only in the Regional Beis Din. But before a claim can even be filed, there is a mandatory stage that many people don’t know about, and there are early decisions that shape everything that follows.

Step one: a request to settle the dispute
Since the Family Disputes Settlement Law came into force, in most cases you cannot file a divorce claim directly. First, you file a “request to settle the dispute” (bakasha leyishuv sichsuch). Both spouses are then invited to information and coordination meetings at the Assistance Unit (Yechidat Siyua) attached to the Beis Din or the court. These meetings explore whether the couple can reach an agreement, for example through mediation.

Once the request is filed, proceedings are on hold for two months, and this applies to both sides: neither the spouse who filed the request nor the other spouse may file a claim about the dispute. If no agreement is reached by the end of the two months, the spouse who filed the request to settle the dispute gets 15 more days in which only they may file a claim, so only they choose whether it goes to the Beis Din or to the Family Court. Once those 15 days are over, either side may file its claims, and whoever files first chooses where the case is heard.

There are exceptions: in cases of violence, and for urgent requests such as exit orders or injunctions, you can go to the court or Beis Din right away.

The key decision: where the related issues will be heard
The get itself can only be given by the Beis Din, but matters such as custody, the wife’s maintenance and division of property can be heard either by the Beis Din or by the Family Court. A spouse who files for divorce in the Beis Din and properly “attaches” (korech) these matters to the claim fixes them in the Beis Din. That is why it often matters a great deal who files first, and where. This is known as the “race to jurisdiction” (merotz hasamchuyot), and it is a decision best made together with a rabbinical advocate before the request to settle the dispute is filed.

Filing the claim
Where: the appropriate Regional Beis Din, usually based on where the couple lives.
What the claim includes: the details of both sides, the grounds for divorce and the facts behind them, and any related claims attached to the divorce.
Fee: a filing fee is paid when the claim is filed. The amount depends on which claims are filed together with the divorce claim, such as division of property, child support, the wife’s maintenance and parenting time.
How: you download the divorce claim form from the internet, fill it out, and send it by email to the Regional Beis Din.
Many people find filling out the forms daunting and confusing. A competent, experienced rabbinical advocate can make the process easier and make sure the claim includes all the right points for your case.

After filing, the Beis Din sets a hearing date at which both sides are heard.

Divorce by agreement
If both spouses agree to the divorce and on all of its terms, the process is much simpler and shorter. They file a joint request to approve a divorce agreement, the Beis Din approves it and gives it the force of a ruling, and a date is set for the get. In this case the dispute-settlement stage is not needed.

Why work with a rabbinical advocate
The decisions made when the file is opened, such as what to attach, when to file and where, affect the whole process that follows, and they can be very hard to fix afterward. A rabbinical advocate who specializes in family law can assess your situation before each step, draft the filings and represent you at the hearings in the Beis Din.