מטרת הליך פשיטת רגל היא לאפשר לחייב הנקלע לחובות, להתחיל מחדש את חייו הכלכליים. בספטמבר 2019, נכנסה לתוקף רפורמה חדשה שנועדה לקצר את תהליך פשיטת הרגל ולאזן בין רצונותיהם של החייב (כל מי שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל) והנושה (מי שחייבים לו כסף). 


כיום, פשיטת רגל נקרא "חדלות פירעון". השינוי העיקרי בא לידי ביטוי בתקופת הזמן בו מנהלים את ההליך ובגישה כלפי החייבים שהינה יותר מקלה.

איך מכריזים על חדלות פירעון ומתי כדאי לכם לעשות זאת? עו"ד אבי וונונו, המייצג חייבים בהוצאה לפועל וחדלות פירעון, עונה בהרחבה. 
*לצורך נוחיות הקורא הליכי חדלות פירעון יקראו להלן, הליכי פשיטת רגל.

 


מה זה הליך פשיטת רגל? 

פשיטת רגל היא הליך החל על חייבים שהם יחידים. ברוב המקרים, החייב מבקש להיכנס להליך זה כצעד הגנתי מפני נושיו(הגורמים להם הוא חייב כסף). פשיטת רגל נועדה כדי לאפשר לחייב שאינו יכול לשלם את חובותיו, להתחיל את חייו הכלכליים מחדש, ולהסדיר את כינוס נכסיו על מנת לחלקם באופן מסודר בין הנושים, לפי סדר העדיפות הקבוע בחוק. 
בעקבות הרפורמה בהליכי פשיטת רגל, החל מתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי", תשע"ח -2018 (להלן: "החוק") אשר מבחין בין היתר בין יחיד לבין תאגיד.

 

 

הרפורמה בפשיטת רגל

בחוק החדש 3 מטרות עיקריות:

  1. שיקום החייב - המטרה הראשונה, היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ולקדם את שילובו במרקם החיים הכלכליים. בנוסף, הוא נועד למימוש מטרות רחבות יותר וזאת מתוך ראיה כי לערך השיקום של היחיד יתרונות כלכליים וחברתיים רבים לרבות מתן הזדמנות נוספת, דבר התורם לחברה במעגלים רחבים יותר.

    החוק החדש שונה בתכלית מדיני פשיטת הרגל, שהתבססו על הנחה כי אי תשלום חובות מהווה פגם מוסרי בהתנהגותו והתנהלותו של החייב. בחוק החדש - ערך השיקום מהווה כערך עליון ולמעשה על פיו יש לראות את הכישלון ביכולת החזר החובות וחדלות הפירעון, כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי.
  2. הגדלת הפירעון לנושים - המטרה השנייה, היא להגדיל את ערך הכספים שייפרע לטובת הנושים, ע"י מיצוי ערך נכסי היחיד והקטנת הפגיעה הכלכלית, שתיגרם לנושים כתוצאה מהליכי חדלות הפירעון.
  3. קיצור ביורוקרטיה והגברת יציבות - המטרה השלישית, היא הגברת הוודאות, יציבות הדין, קיצור ההליכים, מזעור הנטל הבירוקרטי מבחינה פרוצדורלית והסדרת החוק באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות הפירעון.   

אולי יעניין אותך: ייעוץ כלכלי לעסקים - מה צריך לדעת?

הליך חדלות פירעון

לאיתור עורך דין פשיטת רגל באזוריכם - לחצו כאן.

 

 

איך מכריזים על פשיטת רגל ומה הם התנאים להכרזה?

הליכי חדלות פירעון נפתחים בבקשה לצו לפתיחת הליכים - צו כינוס (פעולה הנועדה לעכב את כלל ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים כנגד החייב).
הגורמים אשר רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו כינוס הם תאגיד ויחיד (אדם פרטי), להלן הסבר בדבר פתיחת הליכים לגבי חייב יחיד:

  1. חייב - חייב הנמצא בהליכי חדלות פירעון, או שהצו (צו הכינוס) נדרש על מנת למנוע את חדלות פירעונו. התנאי המקדמי הוא קיומו של חוב העולה על 150,000 ₪ ומעלה (חובות נמוכים מכך יתנהלו במסגרת הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל).
  2. נושה - לבקשת נושה כאשר התנאי הוא קיומו של חוב של החייב כלפי הנושה לפי הסכומים והמבחנים הקבועים בחוק. 

 

 

חוק חדלות פירעון דברי הסבר וחידושים

ראוי להדגיש, כי החידוש העיקרי בעניינו של חייב יחיד, הוא העברת ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט למערכת ההוצאה לפועל. כלומר, הליכי חדלות פירעון בבקשת חייב בעל חובות בהיקף נמוך של עד 150,000 ₪, יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט המחוזי כפי שהיה נהוג בעבר.
חידוש מרכזי ונוסף הוא מבנה ההליכים ולמעשה הליך חדלות פירעון של יחיד יחולק ל-2 תקופות: 

  1. התקופה הראשונה - היא תקופת בדיקה שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם, כאשר תקופה זו תחול עם מתן צו פתיחת ההליכים.
  2. התקופה השנייה -  עם תום תקופת הבדיקה תחל תקופת השיקום, במסגרתה תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה הוא יופטר מחובותיו. יודגש כי קיימים מקרים המהווים כחריגים לכלל, בהם אם אין ליחיד יכולת לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי.

 

פשיטת רגל

(צילום: ShutterStock)

 

 

מתי ולמי כדאי להכריז על הליך פשיטת רגל? 

  • החייב - אדם שצבר חובות שאינם מאפשרים לו מרקם חיים תקין.
  • התאגיד - במידה והתאגיד מצוי בחובות, או שצו לפתיחת הליכי פשיטת הרגל לבקשת התאגיד נדרש על מנת למנוע את קריסתו וזאת לצורך הפעלתו ושיקומו הכלכלי. בנוסף, בקשת תאגיד יכול שתוגש בידי חבר התאגיד, אם חבר התאגיד חב בחובות התאגיד מכוח חברותו בו. 
  • נושה המבקש לפתוח הליכים כנגד החייב.
  • היועץ המשפטי לממשלה - הבקשה מוגשת בידי היועץ המשפטי לממשלה, ככל שנמצא שקיים עניין ציבורי בנושא, כאשר במצב זה יחולו אותן הוראות החוק החלות על הגשת בקשת נושים להליכי פירוק חברות.

 

 

הליך חדלות פירעון: איך זה עובד 

לאחר פתיחת צו הליכי חדלות פירעון, תחל תקופת ביניים בה יוקפאו תביעות כספיות והליכי גבייה בהוצאה לפועל כגון עיקולים וההגבלות. תחת זאת, יוטלו הגבלות שיקומיות במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
הגבלות בהליך פשיטת הרגל:

  • הגבלת כרטיס אשראי - ניתן לבקש שימוש בכרטיס אשראי לצורך ביצוע פעולות בסיסיות כגון משיכת כספים.
  • הכרזה על החייב כמוגבל - היחיד מוגדר במרשם ציבורי כמוגבל, לא יוכל להוציא שיקים ולקבל אשראי וזאת במטרה למנוע העמקת החובות במסגרת הליכי השיקום הכלכלי.  
  • איסור לייסד תאגיד - הגבלה זו מקורה במניעת האפשרות מהיחיד לייסד ו/או להיות בעל עניין בתאגיד, אולם במקרים מיוחדים ניתן לקבל אישור מהממונה על חדלות פירעון.
  • הגבלה על קבלה או החזקת דרכון וצו עיכוב יציאה מהארץ.

 

במסגרת הליך פשיטת רגל חייב היחיד לפעול כדלקמן:

  • קביעת דמי מחיה ליחיד ומשפחתו ע"פ מבחן הכנסות התא המשפחתי בפועל וכושר פוטנציאל השתכרותו. בנוסף, קביעת צו תשלומים חודשי ועיתי אשר יופקד לקופת הנשייה.
  • חיוב היחיד בהגשת דוחות דו - חודשים בדבר הכנסותיו אל מול הוצאותיו.
  • חיוב היחיד בשליחת צו פתיחת הליכים (צו הכינוס) לכלל הנושים, אשר באפשרותם להגיש תביעות חוב בתוך 6 חודשים מיום המצאת הצו.
  • המצאת מסמכים נוספים (כגון קבלות על הוצאות, רישומי בנקים ואשראי וכו') לדרישת הנאמן - דבר אשר קורה בפרקטיקה לא אחת.
  • הזמנה לחקירה במשרדי הנאמן - ראוי להדגיש כי לחקירה במשרדי הנאמן משמעויות רבות ומגוונות לתוצאות בדיקת תביעות החוב מטעם הנושים, נסיבות הסתבכותו הכלכלית ואף המלצה על תוכנית שיקום התואמת את מצבו של היחיד. על כן, יש להכין את כלל המסמכים ולהתכונן לחקירה באמצעות עו"ד המתמחה בתחום, להוכחת טענות היחיד ומצבו הכלכלי לאישורם.
     

 

בדיקת פשיטת רגל

(צילום:ShutterStock)

 

בדיקת מצבו הכלכלי של החייב:

ע"פ הוראות החוק, בתקופת הביניים תיפתח תקופת בדיקה בת 9 חודשים. במהלכה יכנס הנאמן את נכסי החייב, כאשר בסופה יגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון דו"ח ובו יתואר כיצד הגיע היחיד לחדלות פירעון והצעה לשיקום כלכלי.
בסיום הדו"ח ימסור הנאמן העתק ליחיד וכן יודיע לנושים על אפשרותם לעיין בדו"ח ולהגיש תגובתם על כך, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו. 

 

הצעת הממונה לצו שיקום כלכלי של החייב

ע"פ הוראות החוק, על הממונה להגיש לבית המשפט בתוך 60 יום מעת קבלת דו"ח הנאמן הנ"ל, תכנית כלכלית לשיקום החייב. כאשר ההצעה תכלול צו לשיקום כלכלי והממצאים אשר היוו את הבסיס להצעה, המלצה להמשך לקביעת שיעור ותקופת התשלומים ובכלל זה הארכתם או קיצורם, או במקרים מיוחדים למתן הפטר לאלתר כאמור לעיל.
ראוי להדגיש, כי התוכנית אותה יגיש הממונה לבית המשפט, אינה דבר של מה בכך וזו ראויה להיבחן בקפידה רבה ע"י עורך דין המייצג את היחיד.
ברוב המקרים ניתן לסטות ולשפר את תוכנית השיקום הכלכלי, ע"י ניהול משא ומתן ענייני בלבד, בדבר התאמתה למצבו של היחיד ותכלית הוראות החוק. 

 

קביעת תוכנית פירעון כלכלית:

ראוי להדגיש כי החוק החדש מחולל שינוי משמעותי וקובע בשלב מוקדם ככל הניתן, תוכנית ברורה ומוגדרת לפירעון חובותיו של היחיד, צו התשלומים ומועד ההפטר. זאת בשונה מפקודת פשיטת הרגל במסגרתו לא הוגדרה תקופה ברורה שבסיומה ניתן לקבל את ההפטר. 

 

צו שיקום כלכלי

הצו לשיקום כלכלי יינתן לאחר דיון בבית המשפט ויכלול את הדברים הבאים:

  • חובת התשלומים שתחול על היחיד, קרי, גובה צו התשלומים והתקופה בה ישולמו, כאשר במקרים שפוטנציאל ההשתכרות של היחיד אינו מאפשר לו לשלם צו תשלומים אלא רק סיפוק צרכיו הבסיסיים, ייטה בית המשפט ליתן לו הפטר מחובותיו (כגון; אדם נכה המתקיים מקצבה).  
  • אילו נכסים מנכסיו של היחיד ייכללו בקופת הנשייה (הקופה אליה נצברים הכספים של החייב, אשר ישולמו לנושים), לרבות נכסים קיימים, נכסים שיגיעו לחזקתו במהלך תקופת התשלומים ולעיתים גם אחריה.
  • אופן מימוש קופת הנשייה.
  • ההגבלות שיחולו על היחיד ממתן צו השיקום הכלכלי ועד צו ההפטר.
  • קביעת היקף החובות שמהם יופטר היחיד, דהיינו הבחנה בין חוב רגיל לחוב בדין קדימה.

עורך דין אבי וונונו

(צילום: עו"ד אבי וונונו)

 

 

 

הגבלות לאחר צו הפטר: מהן ההשלכות של הליך פשיטת רגל על חייב יחיד?

לאחר סיום הליך פשיטת רגל וקבלת ההפטר המיוחל, כלל התיקים בלשכת ההוצל"פ וכן יתר החובות שעליהם חל צו ההפטר, ימחקו ויסגרו.
עם זאת, יש לציין כי ישנם השלכות על חיי החייב לאחר מכן כגון:

  1. החייב יתקל בקושי לקבל אשראי, הלוואות, משכנתא וכו' מהמוסד הבנקאי וזאת לאור רישום היותו כפושט רגל וההגבלות שחלו עליו, כגון; הגבלה כלקוח "מוגבל מיוחד", הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי וכו'.
  2. לעיתים חלק מההגבלות ורישום החייב כפושט רגל יתועדו במערכת BDI  שהינו גוף שמרכז מידע על יכולותיו הפיננסיות והכלכליות של אדם או חברה. ראוי להדגיש כי הרישום נמחק בתום 7 שנים מיום מחיקת החובות.
  3. ישנם הגבלות על תחומי עיסוק מסוימים, כגון תיווך, עריכת דין, ותפקידים סטטוטוריים בשלטון המקומי.

ראוי לציון, כי כאשר היחיד מפקיד משכורות שוטפות לאורך תקופה ומתנהל באופן תקין מול המוסד הבנקאי, ייטה הבנק להיעתר לבקשת הלוואה ו/או אשראי, קל וחומר אם לזכות היחיד גם פיקדונות וחסכונות אשר יכולים להוות כמצג חיובי לבחינת אמידות היחיד.
 

 

המידע המפורסם לעיל, הינו כללי בלבד ונועד ליתן סקירה כללית בלבד על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח -2018. המידע המפורסם לעיל, אינו מהווה תחליף לאמור והמפורט בחוק ובהלכות הפסוקות בבתי המשפט ואינו מהווה כחוות דעת ו/או כתחליף לייעוץ משפטי מקצועי ו/או טיפול משפטי פרטני, ו/או כהצעה ו/או קיבול למתן שירותים משפטיים. כל שימוש ו/או הסתמכות על המידע ו/או התוכן המפורסם לעיל באופן תמציתי, הינה באחריות הקורא בלבד.

 

עו"ד אבי וונונו הוא בעלים של משרד העוסק בייצוג חייבים בהוצאה לפועל ופשיטות רגל. כל המידע במאמר מטעמו בלבד. 

לכרטיס העסק של עו"ד וונונו- לחצו כאן