מתרגם ושירותי תרגום

כל מי שעמד בפני הסיטואציה שבה הוא צריך לתרגם מסמך משפטי או ניירת כלשהי משפה אחת לאחרת שהוא לא דובר באופן שוטף, מבין את הצורך בשירות זה. באילו תחומים ניתן להיעזר בשירותי תרגום? איך מחשבים את עלות העבודה עצמה? האם יש עליה הוצאות נוספות?

באופן כללי, קיימים שלושה סוגי מתרגמים: מי שעובדים על טקסטים כתובים או על שיחות ומי שעוסקים בכך וגם עושים זאת בצורה סימולטנית, כלומר תוך כדי נאום או הרצאה, בלי להמתין לכך שהדובר יעצור את שטף הדיבור שלו.

מי משתמש בשירותי תרגום?

למעשה, לכל אחד מאיתנו עשוי להיות צורך בשירותים אלה פעם אחת או יותר בחייו. לצורך ההדגמה נניח שמדובר במסמך משפטי, שעורכי דין במדינה אחת רוצים להגיש לבית משפט או לרשות במדינה אחרת. הם צריכים להגיש את המסמך בשפה שתהיה מקובלת על בית המשפט. אם השפה אינה מוכרת מאוד בארץ היעד או מקובלת על הרשויות או בית המשפט, על מי שמגישים חלה החובה להמיר אותו לשפה המקומית. בישראל מקובל מאוד לתרגם אישורי לימודים ותעודות בגרות מעברית לאנגלית, למשל.

הוצאות ספרים משתמשות בשירותי תרגום ואפילו סטודנטים, אם הם צריכים להגיש עבודה בשפה זרה או לקרוא מאמרים בשפות שהם לא מבינים, עשויים להידרש לשירותים אלה. לעיתים מדובר בביצוע של מסמכים ארוכים, ספרים או עבודות אקדמיות מורכבות שיש להגיש בצורה מסודרת. במקרים כאלה נהוג להעביר אותם גם עריכה לשונית. דבר זה נעשה על ידי עורך ויש לו עלות משלו, כמובן.

תמחור שירותים אלה נעשה על פי מספר מילים (ובשפות כמו סינית, יפנית, קוריאנית וכד'- על פי מספר תווים). ברוב המקרים, מסמך מתורגם בן 250 מילים נחשב 'יחידת תרגום' ומה שסופרים כדי לקבוע את מחיר העבודה, הן יחידות כאלה.