סוככים באילון

לגשם או לשמש, אפילו מפני ונדליזם: סוככים מספקים הגנה מצוינת מפני מפגעים שונים, חוסכים באנרגיה ועוד. מאילו חומרים מייצרים אותם? כיצד לקנות מהם בצורה חכמה? תשובות וטיפים נוספים – כאן.

סוככים קיימים מאז ומעולם: בני אדם היו צריכים תמיד הגנה מפני השמש, למשל, ויצרו לעצמם הצללה מענפי עצים. לאחר מכן בנו מסגרות עץ, והחלו לגדל עליהן גפנים או צמחים אחרים כדי לקבל צל לצד הבית. כך נוצרו פרגולות בסיסיות, שמאוד דומות לאלה בהן אנחנו משתמשים עד היום, בין אם הגג שלהן קבוע ועשוי עץ או רפפות אלומיניום, או שהוא מבוסס על הצללה טבעית בעזרת צמחים.

סוככים באילון – מעץ, פלסטיק, מתכת ובד

סוככים מייצרים ממגוון גדול של חומרים, לרוב בהתאם לשימוש או לייעוד שלהם. לדוגמא: אם צריכים סוכך חלון, שיגן מפני שמש, מייצרים אותו ברוב המקרים כיום ממסגרות אלומיניום שעליהן מתוח בד: ברזנט או בד סינתטי כלשהו, שדומה לשעוונית. ברוב המקרים, המתקנים הללו ניתנים לקיפול, כך שניתן לווסת את כמות האור שנכנסת דרך החלון.

שמשיות זולות מייצרים בבד פלסטי, ויקרות יותר – מבד ארוג, שעשוי חומרים טבעיים. היתרון של בד 'פלסטי' הוא שהוא זול ובהיותו אטום בפני מים, הוא מספק הגנה מפני הגשם. החיסרון שלו הוא שהוא אינו 'נושם' ולכן פחות רצוי לצורך הצללה.

במשטחי פלסטיק קבועים משתמשים במרבית המקרים להצללה קבועה, הן על מכוניות בחניה, והן על פתחי הבית ומרפסות. בפלסטיק ניתן היום לקבל סוככים בעלי שקיפות מסוימת, שעדיין מאפשרים לאור לחדור, אבל מסננים את רובו. סוכך למרפסת נגד גשם, גם כן יהיה עשוי רובו ככולו פלסטיק או – אם הוא ניתן לקיפול – משילוב של בד עמיד בפני מים ומסגרת מתכת.

בהזמנת סוכך חדש, כדאי להתאים את סוג החומר ממנו הוא עשוי לייעוד שלו, לשאלה אם הוא קבוע או מתקפל ולתקציב. כמו כן רצוי לקחת בחשבון שמתקנים מתקפלים עלולים להיות פחות עמידים ממתקנים קבועים.