ישראל, ובעיקר כמובן תל אביב, עדיין אינן בירת קולינריה עולמית כפי שאוהבים לטעון כאן לפעמים, אבל כבר יש לה בהחלט מה להציע לעולם מבחינת מסעדות. לשפים מקצועיים ורציניים כמו אלו שצמחו כאן ב20 השנים האחרונות- דמויות כמו חיים כהן, איל שני, עזרא קדם, ארז קומרובסקי, יונתן רושפלד, יורם ניצן, רפי כהן, ירון שלו, שרון כהן, דוחול ספדי ועוד כמה אחרים- יש בהחלט מה להציע בכל מקום בעולם. אבל הם עושים את זה כאן אצלנו. לא כולם מיוצגים ברשימה שהרכבנו, אבל לכולם יש בהחלט מקום בה. והחשוב מכל, בתחילת המאה ה-21, אפשר כבר להגיד בלי לגמגם – מטבח ישראלי.
ארקדיה - השנים חולפות ומסעדת ארקדיה שומרת על מקומה לא רק בצמרת המסעדנות הירושלמית אלא גם בצמרת טבלת המסעדות הישראלית בכלל. באופן מוזר, לא כולם התרגלו עדיין לאישיותו של השף עזרא קדם ומה שאולי חמור מכך, לאוכל הבאמת מקומי שלו. כבר כמעט 20 שנה יוצק קדם תוכן אמיתי ומרתק במונח אוכל מקומי. במבנה האבן הירושלמית היפה שלו הוא מגיש מנות שכבר הפכו לקלאסיקה כמו מוח טלה עם עגבניות מיובשות וסלק, קלסונס גבינת צאן או אוכף טלה עם ריזוטו של חיטה ירוקה. קלאסיקה מקומית.
בית תאילנדי – בכל פעם שעורכים סקר בין השפים המובילים בישראל מהי המסעדה הטובה ביותר בישראל, זוכה מסעדת בית תאילנדי למרב הקולות. אז נכון, יכול להיות שיש משהו בטענתם של ה'נשמות הטובות' שקל להם לשפים המקומיים לבחור במסעדה אסייתית שאינה משחקת במגרש הישיר שלהם, אלא שכל מי שאכל פעם במסעדה הוותיקה הזו מבין גם שזו בטח לא הסיבה היחידה. ויעידו על כך אינספור מטיילים שחזרו מתאילנד וטענו בתוקף שאפילו שם אין מסעדה תאילנדית ברמה כזו.
כתית - מה עוד לא נכתב ונאמר על מסעדת כתית, זו לדעת רבים היא המסעדה הטובה בישראל. כן, או לא, את זה נשאיר לאחרים. מה שבטוח הוא שהמטבח של מאיר אדוני הוא אחד המקוריים ביותר בישראל, אם לא המקורי שבהם. מטבח נועז, רב מרכיבים, צבעים, טעמים ומרקמים. וגם, כזה שמצליח להיות טעים מאד מתחת לכל הממבו - ג'מבו הקולינרי הזה. וזה כידוע, הדבר הכי חשוב.
יפו תל אביב – יפו תל אביב היא הצעצוע של חיים כהן. צעצוע יוקרתי ויקר אמנם אבל כזה שגורם לך לחייך כמו ילד בכל פעם מחדש. ביפו תל אביב, אחרי שנים ארוכות של העדרות מזירת הגורמה הישראלית, לוקח כהן את הבישול המקומי שלו נוסף קדימה אל עבר המחוזות הכי אישיים ופרטיים שלו, ומבשל רק מה שבא לו. מנות פשוטות להפליא, נטולות כל תחכום ופוזה, וטעימות בצורה יוצאת דופן. אל תוותרו על הטרטר המשלב בשר ודגים כמו גם על טרטר הלוקוס והחציל ברוטב העגבניות.
שילה – מספק מסעדה ספק בר אפלולי, הפכה שילה של שרון כהן לאחת המסעדות הטובות בישראל, אם לא למעלה מזה.השליטה חסרת המעצורים של כהן בכל מה שיוצא מהים, היא פשוט מופלאה. אבל גם מנות הבשר אינן קוטלות קנים. נסו את 'כדורי' הסלק או האבוקדו הממולאים בטרטר דג. מטבח יצירתי, חושני ומסעיר.
עזבה – האוכל הערבי הכפרי של חביב דאוד ממסעדת עזבה בכפר ראמה הוא אולי האוכל הכי שורשי ומקומי שאפשר לפגוש בישראל. דאוד מגיש קלאסיקות ערביות במה שברגע הראשון נראה כצמוד לגמרי למקור אבל אחרי כמה ביסים מתגלה כפרשנות מעודנת של האיש המקסים הזה. נסו את החומוס האלוהי, הסינייה, עשבי החורף וקינוח הסולת. וכל זה בבוסתן קטן וצנוע ומקסים. בפעם הבאה שתהיו בראמה, בקרו גם במסעדת שראביכ' שהיא לא פחות טובה ואפילו נועזת יותר בפרשנות שלה למטבח הערבי הגלילי.
דיאנא – אם חביב דאוד ויעקב ח'יאט מעזבה ושראביכ (בהתאמה) הם מלכי האוכל הערבי הכפרי, הרי שדוחול ספדי מדיאנא הנצרתית הוותיקה, הוא כבר ממש החיים כהן של המטבח הערבי. אחרי שנים ארוכות של הצמדות למסורת, פורש ספדי כנפיים ומגיש אוכל יצירתי, נועז ומקורי, שאינו מרגיש מחויב למסורת ארוכת השנים. אז נכון, הצלעות והקבבים נפלאים כמו תמיד, וכך גם הסלטים, אבל נסו מנה כמו שרימפס ברוטב ציר טלה בשביל להבין את מלוא כישרונו ויצירתיותו של ספדי. מסעדה להביא אליה אורחים מחו"ל. ואת עצמכם.
מו ומו – מו ומו היא לא המסעדה שהקרדיולוג שלכם ימליץ לכם עליה. ובעצם אולי כן. רופאים מתים על מקומות כאלה. המסעדה בעלת השם המצחיק היא לטעמנו מסעדת הבשר הטובה בישראל. אומצות אימתניות מבשר משויש ומיושן כמו שבמעט מאד מקומות אפשר לקבל, ולצידן קרפצ'יו מופלא ועוד כל מיני פינוקים בשריים. גם כל השאר נפלא. בתוך המסעדה יש גם איטליז קטן ומשובח למי שרוצה לנסות את מזלו בבית עם הבשר המשובח הזה.
ביסטרו מיכאל – מיכאל גרטוספקי הספיק לככב כמה שנים במסעדות תל אביביות אופנתיות ובראשן מסעדת הסושיאל קלאב שאת מטבחה הוא מלווה עד היום, לפני שעזב הכל ועלה לגליל. בלימן שליד ראש הנקרה, במבנה עץ רחב ידיים ויפה, הקים גרטופסקי את הביסטרו שלו שמוכיח שיש אוכל טוב גם מחוץ לתל אביב, ושלא חייבים לעגל פינות גם אם אתה פותח את המקום שלך רק בסופי שבוע. גרטופסקי מגיש את הפרשנות האישית שלו למטבח המקומי, תוך הסתמכות נרחבת על חומרי הגלם שהוא מוצא בסביבתו הקרובה, כמו הדגים של עכו למשל.
פרונטו – פרונטו, אחת המסעדות הוותיקות בישראל, כבר מזמן לא משחקת רק במגרש הביתי שלה – אוכל איטלקי מסורתי ונטול תחכום. השף הצעיר דיוויד פרנקל, שומר על לא מעט מנות איטלקיות קלאסיות בצהריים, אבל בערב הוא פורש כנף ונותן לעצמו להתפרע. ואוי כמה שזה מצליח לו. פרנקל הוא לא רק השף המוצלח ביותר שעבד בפרונטו, בגילו הצעיר הוא כבר אחד השפים הטובים בישראל. והכל בתפאורה אלגנטית ונהדרת במשכנה החדש של המסעדה מתחת לכלבו שלום.
לחצו כאן על מנת לחזור לעמוד הראשי של B144
