במדינת ישראל הקטנה, שבה אחוז ניכר מן התושבים מחזיקים ברכב אחד לפחות, לאנשים רבים מוניות הן מצרך נדיר בו משתמשים כשהאוטו במוסך או כששתינו כוס יין אחת יותר מדי. אבל עבור אחרים, בעיקר תל אביביים שמאסו מחיפוש חניה ותשלום דו"חות, מוניות הן חלק בלתי נפרד מהחיים.
עשרות חברות מוניות קיימות בישראל. חלקן גדולות המחזיקות צי של לעיתים מאה מוניות ויותר, בעוד אחרות מחזיקות מוניות בודדות. בנוסף, ישנם אלפי נהגים עצמאיים שאינם תחת חברה. לאחרונה השתפר שירות המוניות בארץ בתחומים רבים, כמו הגינות הנהגים, אפשרות הזמנת מוניות דרך הטלפונים החכמים, הידע והשליטה של הנהגים באנגלית, צרפתית ועוד. אבל עדיין כשמשווים את המצב בישראל עם מצב המוניות של אחינו הניו יורקים, עיר שבה לנהגי מוניות אין רגע מנוחה, מבינים שעדיין יש הרבה מקום לשיפור.
מוניות: מדינת מנהטן VS מדינת תל אביב
זה מתחיל בהגינות הנהגים. נהגי מוניות רבים מידי בישראל מנצלים את חוסר הידע של התייר או הנוסע המקומי. אומנם גם בניו יורק אפשר למצוא נוכלים, אבל הם יודעים שנערכות להם ביקורות רבות והעונשים על תעריפים מוגזמים או הארכת דרך מכוונת כבדים במיוחד, החל מקנסות גבוהים ועד השעיות ארוכות. בישראל נכון להיום אין הרתעה אמיתית, ונהגי מוניות רבים מנצלים זאת להרוויח עוד כמה לירות.
זה ממשיך בעניין כל כך פשוט – מוניות פנויות או תפוסות. בניו יורק בכל מונית ישנו שלט אלקטרוני קטן בצידי החלון המונע את בזבוז הזמן של קריאה למוניות תפוסות שוב ושוב. גם במדינות הרבה פחות מפותחות מישראל זה קיים. אז למה לא אצלנו? שאלה טובה.
זה מסתיים בתעריפים נוחים הרבה יותר שמציעות מוניות בניו יורק (נסיעה של עשר דקות בממוצע בניו יורק תעלה 7-8 דולר, שווה ערך לשעת עבודה של פועל פשוט. בארץ זה יגיע לסביב 50 ש"ח, שעת עבודה של עורך דין צעיר), בהצלחה כמעט מושלמת עם טכנולוגיית ההזמנה דרך אפליקציות (בדיקות שנערכו בישראל גילו שיש עדיין מקום לשיפור), בידע וההכרה של הדרכים לצד השימוש הקבוע במכשירי ניווט ועוד..
עבור רבים, מוניות הן לא פחות מדרך חיים. אז אומנם גם בישראל ניתן עדיין למצוא פה ושם כמה חברות אמינות ואדיבות, אבל מי ייתן ובעוד זמן לא ארוך כולנו נוכל ליהנות משירות מוניות מצוין כמו בניו יורק...
