לאחר שהוחלט על יציאה מהבית ומעבר לבית אבות או לדיור מוגן, הצורך הבא הוא לבחון את הצרכים הרפואיים והטיפוליים של הקשיש. לפי אלה יש לחפש את בית האבות או מרכז הדיור המוגן המתאים, ומכאן להתלבט בשיקולים נוספים, שאינם בהכרח רפואיים. הנה כמה מהם, כולל אלה שמשותפים לקשיש ולבני המשפחה.
מעבר לשיקולים הרפואיים ושירותי הסיעוד, השיקולים התרבותיים הם דומיננטיים מאוד בבחירת בית אבות או דיור מוגן. לאלה ישנה השלכה והשפעה רבה על המצב הנפשי והפיסי של הקשיש ועל איכות חייו בבית האבות.
לא רק שרותי סיעוד - שיקולים לבחירת דיור מוגן
אופי סביבת בית האבות
האם זוג קשישים שחיו כל חייהם במושב, ירגיש בנח עם שכנים עירוניים באופיים, בדיור מוגן – מפואר ומפנק ככל שיהיה – בסביבה אורבנית? ולהפך: האם יהיה זה הוגן 'לנתק' קשיש שחי כל חייו בעיר גדולה, רגיל להמולה ולפעילות העירונית, ולשכן אותו בבית אבות כפרי?
יכול להיות שהשינוי דווקא יעשה טוב לקשיש, ויכול להיות שלא. במקרים מסוימים יהיו מי שלא ירגישו בנח עם פאר שכל חייהם בזו לו: חדר ספורט, בריכה וג'קוזי, לצורך העניין.
שרותי דת
מה בדבר הרקע הדתי של הקשיש? אנחנו יוצאים מתוך הנחה שבתי האבות (במגזר היהודי) שומרים כשרות, אבל באיזו רמה? האם הקשיש יצטרך לוותר על תפילות בחברותא רק בגלל שאין אף פעם מניין במקום? ואם הקשיש אינו בהכרח יהודי, עד כמה יפריעו לו פעילויות דת או אירועים שונים שייערכו בבית האבות?
השכנים
הקהל בבית האבות חייב להיות שיקול בבחירת הדיור המוגן, וחייבים להפגש עם השכנים ולעמוד על טיבם במהלך זמן התנסות, לכל הפחות.
האם השכנים בבית האבות שולטים או מדברים בשפת האם של הקשיש? ככל שהשנים חולפות, השליטה בשפה שניה הופכת קשה יותר. כך, רקע תרבותי הופך מהותי יותר דווקא כשאנחנו מזקנים. באותו אופן, משחקי חברה ופעילויות אחרות בבית האבות או הדיור המוגן הופכים מהותיים: האם משחקי קלפים ו'בינגו' הם חלופה ראויה למי שהיה רגיל לקרוא או לצאת לתאטרון?
פעילויות בדיור המוגן
הפעלויות השונות הן שיקול נוסף בחלק התרבותי: אם מארגן בית האבות או הדיור המוגן טיולים או פעילויות מחוץ למרכז, עד כמה הן מתאימות לקשיש? יכול מאוד להיות שאפילו טיולי יום לא יתאימו לו בגלל הצורך בהפסקות תכופות מדי. ואם יש במקום בריכת שחיה – האם היא מנוצלת גם לשמירה על בריאות הקשיש ושיפור הכושר הגופני שלו? באיזה אופן?
שיקולים מלונאיים בבחירת בית אבות או דיור מוגן
ממיפוי הצרכים החברתיים/תרבותיים בבחירת בית אבות או דיור מוגן חייבים לעבור לשיקולים המלונאיים: האם גודל החדרים והאופי שלהם מספק? במוסדות שונים ישנה אפשרות לחלוק חדרים עם שותף, האם זה פתרון מתאים? בסביבה אורבנית, עד כמה היא מאווררת, שקטה ונקיה, בהשוואה לחדר או בית אבות בסביבה כפרית או קיבוצית?
האם הדיור המוגן מציע בריכה או ג'קוזי? האם יש בו חדר כושר מתאים, או לפחות מתקני ספורט? כל אלה נכללים תחת השיקולים המלונאיים בבחירת דיור מוגן.
לבסוף, מה השיקולים שהקשיש צריך לקחת יחד עם בני המשפחה שלו, כשהם בוחרים בבית אבות או דיור מוגן?
המשפחה חייבת להחליט במשותף עם הקשיש על מיקום גיאוגרפי נכון. קירבה לנכדים יכולה להיות חשבוה מאוד לחלק מהקשישים ופחות מהותית לחלק אחר. מצד שני, אם אח אחד גר בחו"ל והטיפול בקשיש נעשה לרוב על ידי אח אחר, אולי מן הראוי להקל עליו ולבחור בבית אבות שקרוב אליו, גם אם הוא לא בסביבה הנוכחית של הקשיש. לבסוף, בין השיקולים האלה ישנם גם השיקולים הפיננסיים והיכולת לממן את השהיה
