אתם בעלי עסק ומתכוונים לנהל הגרלה ללקוחות? החלטתם על תחרות לקידום העסק? כדאי מאוד שתקחו לכם רואה חשבון שילווה את ההגרלה או התחרות.
בישראל – כמו במקומות רבים אחרים בעולם – אסור לקיים הגרלות ומשחקי הימורים שלא במסגרות שאושרו לשם כך על ידי המדינה. למרות האיסור הזה מותר לעסקים לקיים הגרלות מסחריות פעמיים בשנה, בתנאים מסוימים.
ראשית, כאשר מדברים על הגרלה, הכוונה היא למשחק שאינו דורש מיומנות מיוחדת או ידע, ותוצאותיו תלויות בגורל או במזל בלבד.
שנית, לעסקים מסחריים מותר לערוך כאמור שתי הגרלות בשנה, במרווח שלא יקטן מ- 120 יום בין הגרלה אחת לשניה. החוק אומר שיש למנות מפקח להגרלה והוא חייב להיות גורם בלתי תלוי ואובייקטיבי מתוך מהותו: עורך דין, או – במקרה שלנו – רואה חשבון.
רואה החשבון יכול להיות רואה החשבון של החברה שמבצעת את ההגרלה אך הוא חייב להיות נטול פניות כמובן. רואה החשבון, כמפקח, יהיה אחראי על תקנון המבצע ואישור שלו, יפקח על התוכן ועל פרסום התקנון ועל חלוקת הפרסים. בעניין זה, תפקידו כמפקח יהיה לדאוג שעובדי החברה ובני המשפחות שלהם לא משתתפים בהגרלה וכן כל מי שעוזרים בקיום וביצוע ההגרלה וכדומה.
האם רואה החשבון חייב להשאר כמפקח לכל אורך תקופת המבצע?
כן. מרגע שמונה רואה החשבון כמפקח, הוא חייב להשאר בתפקיד זה עד תום המבצע והוא גם חייב לסיים אותו ולשמור תעוד הביצוע. רואה החשבון (או עורך הדין) יכול לבקש להשתחרר מתפקיד המפקח אך רק אם נמצא לו מחליף שמאושר על ידי רכז ההגרלות במשרד האוצר, הוא יכול להשתחרר בפועל מתפקידו.
מה בדבר תחרויות?
רואה החשבון – וגם עורך הדין – יכולים לשמש בתור משגיחים ומפקחים על תחרויות. למעשה, תפקיד רואה חשבון כמפקח על תחרות דומה מאוד לזה של מפקח על הגרלות: עליו לשמור על הנושא התקנוני, לוודא שההגינות נשמרת ולהיות בורר במקרה של ספק או חילוקי דעות.
היתרון הגדול של רואה חשבון כמפקח על תחרות על פני 'כל אדם' הוא כמובן ההבטחה שתוצאות התחרות ייבדקו ולא יהיו מוטות. ברוב התחרויות מדובר בהבט תדמיתי, כיון שבהחלט ניתן למנות לתפקיד כל אדם שאין לו ניגוד אינטרסים או שאינו חלק ממארגני התחרות או משווקיה – הכל בהתאם לעניין.
