איך מלצרים היו מתנהלים עם טיפים עד היום?

עד ינואר 2019 היה נהוג שהטיפ שמלצר מקבל לא נחשב חלק מהשכר שלו. המלצר היה אוסף את הכסף ולוקח אותו לעצמו או מעביר אותו לקופה משותפת.

בסוף הערב היה מנהל המשמרת או בעלי המקום מחלקים את הקופה המשותפת בין כל המלצרים, עובדי המטבח, המארחות ויתר אנשי השרות. 

בדקו אם אתם מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות לכם. התייעצו עם עורך דין דיני עבודה

מה השתנה בעקבות פסיקת בית המשפט בנוגע לטיפים?

מה שהשתנה בעקבות ההלכה של בית המשפט הוא שכיום הטיפ נחשב חלק מההכנסה של העסק ויש לרשום אותו, אבל הוא לא יכול לשמש לשום דבר אחר מלבד תשלום שכר עבודה (הסברים – בהמשך).

הפסיקה הזו חשובה, כיון שבאופן כזה יש להתחשב גם בטיפים לצורך חישוב דמי ביטוח לאומי, הפרשות סוציאליות שונות כגון פנסיה, וכו'.

נדגים בדוגמא -

מלצר שקיבל שכר של 4,000 ש"ח בחודש מהמסעדה, והרוויח עוד 4,000 ש"ח טיפים, פוטר. 

עד ינואר 2019, דמי האבטלה להם היה זכאי חושבו על פי 4,000 ש"ח ולא שיקפו את ההכנסה האמיתית שלו. 

מינואר 2019, החישוב של דמי האבטלה צריך להיעשות על פי 8,000 ש"ח לחודש, כיון שגם הטיפים נכנסים לסיכום המשכורת, ולכן על ביטוח לאומי לשלם סכום גבוה יותר כדמי אבטלה.

בנוסף, פיצויי הפיטורין גבוהים יותר, כיון שעכשיו הם מחושבים על פי 8,000 ש"ח ולא על פי 4,000 ש"ח. 

כמובן שעל המלצר ועל המעביד להפריש עכשיו סכומים גדולים יותר לחיסכון כגון קרן פנסיה או לביטוח לאומי (כיון שהשכר עלה). עם זאת, בסופו של דבר, בהגיע "יום פקודה", ההפרשות האלה משתלמות. 
במידה ובעל העסק מבצע הפרשות נכונות ומעניק לעובד את כל הזכויות שלו, הוא וגם העובד יכולים לישון בשקט, כיון שהם פועלים לפי התקנות והחוק. 

אולי יעניין אותך: לא שילמו לך שכר ע"פ חוק? הנה מה שצריך לדעת על הלנת שכר

מלצרית עצובה

 

 

חוק המלצרים – פירוט שלם

הטיפ  (תשר) מהווה מהיום חלק מההכנסה של העסק וחלק משכר העבודה של המלצר, וחייב להיות רשום בקופה בתור הכנסה וכן להופיע בתלוש משכורת שלך העובד.  

מכאן מובן, שאם זה חלק במשכורת, הרי שחייבים לקחת אותו בחשבון כאשר מחשבים הפרשות שונות לפנסיה או גמל, דמי אבטלה, פיצויי פיטורין או דמי מחלה. מצד שני, הטיפ נחשב גם בחישוב הכשר לשם עמידה בחוק שכר מינימום: 

אם גובה השכר שקיבל מלצר במשרה מלאה בסוף חודש כולל טיפים, מגיע לשכר מינימום, המעביד לא צריך להשלים לשכר מינימום וזאת גם אם שכר הבסיס נמוך משכר המינימום. 

כלומר: אם שכר הבסיס החודשי הוא 3,000 ש"ח (או 20 ש"ח לשעה, לצורך העניין) ועדיין, בזכות הטיפים, המלצר הגיע לשכר שהוא מעבר לשכר המינימום וקיבל 5,600 ש"ח, המעסיק לא צריך לבצע השלמת הכנסה (שכר המינימום החודשי הוא 5,300 ש"ח). 

אם המלצר לא היה עובר את ההכנסה של 5,300 ש"ח, בהנחה שמדובר במועסק במשרה מלאה, המעסיק היה צריך להשלים את ההכנסה שלו. 

  • יש לנכות משכר המלצר דמי ביטוח לאומי, מס הנסה והפרשות לביטוח פנסיה גם מכספי התשר.
  • הטיפ הוא חלק מההכנסה לגבי הביטוח הלאומי: אם קורה ויש צורך לשלם דמי אבטלה או קצבת תלויים, דמי לידה או גמלה אחרת – החישוב הוא על פי ההכנסה, כולל הטיפים. 

 

מה קורה אם המעסיק לא משלם דמי ביטוח לאומי שכוללים התחשבות בטיפים?

במקרה כזה, המוסד לביטוח לאומי עדיין צריך לשלם למלצר את הגמלה השלמה שמגיעה לו. ההתחשבנות של ביטוח לאומי מול המעסיק היא נושא שונה לחלוטין מזה שמול העובד.

 

בעל הבית הודיע שהוא לוקח את הטיפים ומשתמש בהם לתשלום אגרות או ארנונה. מותר לו?

בעיקרון לא. הטיפים הם חלק משכר העבודה ובעל הבית או מנהל העסק יכול להשתמש בהם רק כדי לשלם שכר; זה כסף ששייך למסעדה, אבל הוא מהווה הכנסה של עובדיה ולא שלה. לכן הוא צריך להיות חלק מהכשר, בלבד. 
מצד שני, אם מעסיק ועובד מגיעים להסכם שהמעסיק יכול להשתמש בטיפים לצרכי תשלומי חובה – אי אפשר למנוע זאת (הסכמה חופשית).