בישראל לא נהוג לכלול את דמי השירות בחשבון, הטיפ ניתן כחלק נפרד. לכאורה, כל אחד יכול לפעול על פי מידת שביעות הרצון שלו.

אבל מה נהוג? האם הטיפ הוא קנה מידה לחוות הדעת על השירות?

בישראל

במסעדות, הנוהג הוא שהלקוח משאיר משהו למלצר, גם אם השירות לא היה לשביעות רצונו. אם השירות היה מוצלח, המלצר יקבל סדר גודל של 10% – 15% מהחשבון, ואם היה יוצא דופן או שהמסעדה נידבה מנות על חשבונה, המלצר עשוי לקבל גם טיפ של 20%.

אם מדובר בשולחן גדול ובחשבון גבוה, הסכום הכולל של הטיפים עשוי להיות אף נמוך מ- 12%, אבל לא יסתכם בפחות מ- 10%. בארוחת צהרים עסקית זוגית, המינימום יהיה בסביבות ה - 15 ש"ח.

במדינות אחרות בעולם המצב שונה

בדרום מזרח אסיה - בפרט ביפן ובסין, לא נהוג להשאיר טיפים במסעדות.

בארצות הברית לעומת זאת, הטיפ יכול להוות כ- 25% ממחיר הארוחה, שלרוב אינה יקרה כשלעצמה.

באיטליה, צרפת וגרמניה - נהוג להשאיר 5% עד 15% לכל היותר. בצרפת הטיפ כלול בחשבון (והשירות לרוב בהתאם).

מה לגבי שירותים אחרים?

נהגי מוניות - בישראל ביחס לשאר העולם, לא נהוג להשאיר טיפ לנהגי מונית, אלא אם הנהג יצא מגדרו. בחו"ל לעומת זאת, נהוג להשאיר לנהג את היתרה מהעודף.

מספרות ומכוני יופי - בארץ מקובל להשאיר טיפים של 20 – 50 ש"ח, בהתאם לאיכות השירות (חפיפה או החלקה לדוגמא) אבל לא תמיד בהתאם לטיבו. בחו"ל המצב די דומה, אבל נראה כי שם הטיפ משקף יותר את שביעות הרצון מהשירות עצמו.

מכוני רחיצה ושטיפת רכב - באירופה כמעט ואין טיפים ובישראל הטיפ נע בין 5 – 10 ש"ח.

בטיולים מאורגנים, בעיקר בחו"ל ובתחום ההובלות כדוגמא, נושא הטיפ הפך ממש לעניין שלם ו -Deal breaker. המנוסים בתחום כוללים אותו בעלות ההובלה ובהחלט לוקחים אותו בחשבון בהליך הקניה.

לסיכום,

ביחס לשאר העולם, אנחנו כישראלים נדיבים במתן טיפ לנותני השירות ואף פחות מתרגשים מזה. מסקר שערכנו מול נותני השירות, הטענה הרווחת היא שקבלת טיפ תמיד תתקבל באהדה ובפרגון מלא, עם זאת, חוות דעת והמלצה עבורם היא מעל הכל.

לכן, אם זכיתם לשירות טוב שהשאיר אתכם מרוצים מעל לכל ספק, תשקלו בפעם הבאה לפרגן גם באיזו חוות דעת.