מחפרונים

למה משמשים כלים אלה? האם אפשר לשכור אותם או שהם זמינים רק לקנייה? כאשר שוכרים מחפרון, כיצד מחשבים את העלות שלו? על פי יום עבודה או שעה? ומה לגבי המפעיל?

למה קוראים למחפרון "שופל"?

בשנת 1953 לקח ג'וזף סיריל במפורד את אחד הטרקטורים במפעל הקטן שלו, הרכיב עליו מקדימה כף (למעשה יעה), ומחפר מאחור. כך בעצם נולד המחפרון - כלי ציוד מכני הנדסי שכולל כף או יעה קדמי ומחפר על זרוע, מאחור. באנגלית, המילה לאת או יעה היא Shovel, וכך נצמד לטרקטור הממותקן הזה הכינוי שלו.

הייחוד של השופל הוא בכך שהוא יחסית קטן, הוא מאוד קל ללימוד ושימוש, והוא גמיש בכל מה שהוא יכול לבצע. השופל מתאים למגוון שלם של עבודות עפר, הן באתרי בנייה והן בתחזוקה שוטפת של מתחמים עירוניים וכבישים. בנוסף, הוא לא גדול ויש לו גלגלים מרופדים, כך שהוא יכול לנסוע בכבישים בלי לגרום להם נזק. בזכות זה הוא מתנייד באופן עצמאי ולא צריכים להוביל אותו, כשם שיש להוביל כלים כבדים יותר.

שופל שוכרים – לא קונים

בסופו של דבר, מדובר בכלי עבודה יקר, שיש ללמוד להשתמש בו, ולקבל רישיון הפעלה שלו. לכן, שוכרים אותו מחברות שעוסקות בעבודות תשתית. ברוב המקרים, שכירת הכלי נעשית על בסיס יומי, כאשר, אלא אם כן יש לכם רישיון לעבודה על טרקטור או צמ"ה, תצטרכו גם לשכור את המפעיל שלו. עלויות השכירות משתנות בין חברה לחברה ובין האזורים השונים בארץ, ורצוי בהחלט להיכנס למחירון ולהשוות מחירים.

אם יש לכם עבודת שיפוצים או עבודה במתחם קטן, כמו גינת בית או אפילו בניין מגורים משותף, אל תרוצו בהכרח לשכור מחפרון, כיון שהעלות עלולה להיות גבוהה ומיותרת.

זכרו שבשוק קיים פתרון מעולה בשם "מיני מחפרון" או 'בובקאט'. כלי זה מבצע את אותו סוג עבודות (לפעמים יותר) רק במקומות קטנים יותר. נכון, לוקח לו קצת יותר זמן לחפור תעלה או ליישר שטח, אבל אם מדובר בשטח קטן, הפרש הזמנים לא יהיה גדול, אבל הפרש המחירים – כן.