השתמשו בציוד נקי ומחוטא

נקו וחטאו את כל הציוד שלכם, במיוחד בשלבים הראשונים, בהם רמת הסוכר גבוהה, אבל אין עדיין אלכוהול בנוזל היין. 
אתם יכולים להשתמש במים רותחים, אבל הטוב ביותר הן תמיסות יוד למזון וחומר שנקרא ביסולפיט, שאפשר לקנות בחנויות ייעודיות. 
  • הקפידו על תסיסה מאווררת
כסו את מכלי התסיסה אבל אל תאטמו אותם לחלוטין: בתסיסה משתחרר גז CO2 ואם המכל יהיה אטום – הוא יתפוצץ.
  • חמצן הוא אויבו של היין
בתום התסיסה הראשונה כסו ואיטמו את מכלי התסיסה השנייה. אפשר להשתמש בבקבוקים או צנצנות, אבל הקפידו שיהיו מלאים עד תומם.
אתם יכולים להשתמש בבקבוקי ליטר וחצי, שאותם ממלאים, מועכים קצת כדי להוציא את האוויר וסוגרים את הפקק.
  • סיימו את כל התסיסות
אם אתם עובדים עם מד צפיפות, בקבקו את היין לפחות יום אחרי שאין בו יותר שינויים. אחרת, בקבקו את היין כשבוע לפחות אחרי שנגמרה התסיסה. 
אם אתם רוצים להכין יין מתוק יש לעצור את התסיסה על ידי סינון או קירור. 
  • אור עושה רע ליין
לשמירה ארוכה, השתמשו בבקבוקי יין ירוקים או חומים גם ליין לבן. 
האור מזרז חמצון של מולקולות צבע ביין וגורם ליין לבן לקבל גוון חום וליין אדום לאבד מצבעו (קודם הופך כתום, אז חום ואז כמעט חסר צבע). 
 

אל תעשו את הדברים הבאים:

  • אל תמכרו את היין שלכם ללא רישיון – גם אם עושים את זה, זה לא בהכרח חוקי.
  • אל תשתמשו באלומיניום או נחושת להכנת יין – רק בפלסטיק למזון או נירוסטה.
  • אל תאפשרו לזבובונים (דרוזופילה, זבובי פירות) להיות במגע עם היין.
  • אל תנסו להשתמש בחביות עץ שאתם לא מכירים או לא מיועדות ליין; חביות מעץ אורן, שמוכרים לתיירים, ייתנו לכם רצינה ולא יין...
  • אל תאחסנו יין בכלים שלא עברו חיטוי.
  • אל תבקבקו את היין לפני שהוא סיים תסיסה; לא תקבלו שמפניה, אלא בקבוקים מפוצצים!
 
ואם אתם רוצים לשתות יין טוב, שהוכן ויוצר עם הידע הדרוש ותחת פיקוח יינני, היכנסו לאחת מחנויות היין הקרובות למקום מגוריכם. את אלה תמצאו בקלות במדריך של בזק 144