עובש הוא למעשה רשת של קורי פטרייה, שמתפשט על משטחים שונים שיש בהם לחות. הוא יכול להתפשט על קירות או תקרות, וגם מוצרי מזון. קיימים עובשים מסוגים שונים, שחלקם רעילים לבני אדם, וחלקם לא. רוב העובש שאנחנו פוגשים או רואים בחדרי אמבטיה אינו רעיל, אבל בכמויות גדולות הוא עלול לגרום לאלרגיה ולקשיי נשימה. הסיבה היא שבכל עובש יש נבגים, שמתפשטים בחלל ואת אילו אנחנו נושמים ואיתם אנחנו באים במגע. מלבד זה, עובש מהווה מפגע אסתטי: הוא מכסה קירות בכתמים שחורים-חומים וכמובן שזה אינו מראה יפה.
המקלחת נראית ככה? הזמינו עכשיו חומרי ניקוי והחזירו למקלחת מראה של חדש!
איך מנקים עובש?
עובש מתפתח בחללים שיש בהם רטיבות או לחות והם אינם מאווררים כהלכה. בחדר יבש, קשה יהיה לכתם עובש להתפשט וייראה כאילו הוא 'מת', אבל הנבגים שלו יישארו והם יחזרו לחיים כאשר החדר יהיה שוב לח.
ניקוי בתים וחדרי שירותים ואמבטיה מעובש אפשרי במספר צורות. אפשר לנסות לנקות את הכתם בעזרת חומר חומצי כלשהו, כגון תמיסה של חומצת לימון (כף בכוס, בערך) או מיץ לימון, או שילוב של חומץ עם מעט (כפית בכוס) סודה לשתייה. הבעיה היא ששיטות אלה טובות להמסת והרחקת אבנית, אבל פחות טובות לטיפול בעובש. החומצה שבחומץ או בלימון ממיסה את האבנית, ולכן היא יעילה על כתמים כאלה, אבל היא עלולה לפגוע גם בקיר. מסיבה זו השיטה הזו טובה למשל למשטחי נירוסטה.
ומדוע היא לא יעילה כל כך נגד עובש? כיון שחומצה חלשה לא הורגת את הנבגים ולכן הם - או חלקם - יישאר במקום ויתפתח שוב.
מה כן אפשר לעשות?
חברות ניקיון משתמשות בחומרים כימיים שונים לניקוי משטחים מעופשים. אפשר באותה מידה להשתמש בתמיסה מדוללת של אקונומיקה, שאותה מתיזים על הכתם:
- מדללים אקונומיקה במים (בלבד!) לריכוז של 15% - 20% בערך; חלק אחד אקונומיקה על ארבעה חלקים מים.
- שופכים את התמיסה הזו לבקבוק עם מתז (שפריצר).
- מתיזים על הכתם.
- לא מנגבים ישר, אלא מאווררים את החדר ומניחים לכתם להתייבש ורק אז, במטלית יבשה, מנגבים. לעיתים קרובות, אם הכתם היה קטן, אין צורך אפילו לנגב אותו כיון שהאקונומיקה מלבינה את העובש ולא תראו אותו.
במקרים בהם הכתם גדול או שהזיהום עמוק והוא ממש בתוך הצבע, יש להתיז את האקונומיקה עד שהקיר רווי ממש בתמיסה, לייבש ולחזור על הפעולה. אם המקרה ממש קשה, מקלפים את הצבע לאחר טיפול באקונומיקה וצובעים מחדש בצבע בסיס נגד עובש.