מלבד נושא שכר הלימוד – נושא כבד בפני עצמו - יש מספר הבדלים גדולים, משמעותיים מאוד, בין גנים פרטיים וגנים עירוניים.
ההבדלים הגדולים ביותר בין גנים פרטיים לגני ילדים עירוניים, הם – 
  1. חופש הבחירה באופי הגן ובדרכו החינוכית
  2. עניין בשלות הילד
דברים נוספים, שתכף ניגע בהם, קשורים בסך ימי הלימוד בשנה ושעות הפעילות ועניין התמיכה הפדגוגית-חינוכית בגננת. כמו כן יכולים להיות הבדלים מסוימים – לא תמיד – בסך כל אנשי הצוות בגן ובהכשרה שלהם.

חופש הבחירה באופי הגן

  1. החינוך הממלכתי, העירוני, מתיר להורים לבחור רק בין גנים ממלכתיים לבין גנים ממלכתיים-דתיים. 
  2. הרשות העירונית אף קובעת לאיזה מהגנים בתחומה הילד או הילדה ילכו, ולהורים יש מעט מאוד השפעה על כך. 
  3. אין בחינוך העירוני "זרמים" כמו שיש בחינוך הפרטי.
  4. יכולים להיות הבדלים מסוימים בין גנים עירוניים בנוגע ליום-יום של הגן, אבל זה תלוי יותר בגננת ובצוות שלה:
הגננת יכולה להפעיל את הגן בצורה יותר זורמת או קצת יותר דמוקרטית, אבל היא לא תוכל לקרוא לגן "שלה" גן דמוקרטי, אלא אם כן הוא מופעל כך על ידי הרשות העירונית. 
מנגד - הגנים הפרטיים מחולקים למעשה לפי התפיסות השונות של הגננות, כי זה חלק מהיחוד של כל גן והצורה שבה הגננת או בעלי הגן מוכרים ומשווקים את הגן. יכול להיות שבאזור מסוים יש ביקוש לגן אנתרופוסופי, אז פתאום יצוצו בו גנים כאלה. 
  • מסקנה: אם אתם מחפשים גן בגישה מסוימת, כזו או אחרת, או עם דגשים חינוכיים שלא מתאימים לכם בחינוך הממלכתי – אין לכם ממש ברירה.

בשלות הילד לקראת הגן

הגנים העירוניים דורשים שהילד – בגיל שלוש – יהיה מוכן למסגרת "רזה" מבחינת תשומת הלב שהיא יכולה להעניק לכל ילד:
  • הילד חייב להיות גמול מחיתולים
  • להיות מסוגל ללכת בעצמו לשרותים 
  • חייב להיות יכול לאכול בעצמו אוכל שמוגש על צלחת
נושא ההזנה גם הוא שונה – לעיתים יש ולעיתים אין בגן "הזנה". דבר זה הוא כמובן חלק מהעניין בגנים פרטיים, שכוללים ארוחת צהריים ביום הפעילות.

ימי הפעילות בגן

לאורך השנה, ימי הפעילות בגנים הפרטיים רבים יותר. זה לא בא בחינם, אבל זה הרבה יותר נח להורים עובדים.

שינה בגן

נושא זה חשוב בעיקר לילדים צעירים. 
גנים עירוניים לא בנויים לשנת צהריים או בכלל לשינה וילד שמתעייף ורוצה לישון במהלך יום הפעילות צריך לתפוס פינה כלשהי כדי לישון. 
נושא השינה מתקשר לנושא הצהרונים ושעות הפעילות של גן עירוני מול גן פרטי:
  1. בגנים העירוניים החופשות ארוכות יותר.
  2. בגנים עירוניים רגילים שעות הפעילות – ללא יום לימודים ארוך – קצרות יותר ופחות מתאימות להורים עובדים. 
  • הוצאת הילד מגן עירוני אפשרית רק בתאום מוקדם עם הגננת או ב"חלונות" יעודיים. 
  • הגנים הפרטיים מציעים מסגרות שונות, כולל צהרונים עד השעה חמש ולעיתים יותר.

מה לגבי ההכשרה של אנשי הצוות?

פה יש יתרונות מסוימים לחלק מהגנים העירוניים, על פני גנים פרטיים. 
בגנים פרטיים אין חובה שהגננת תהיה בעלת הכשרה מוגדרת. בגנים עירוניים הגננת חייבת לעבור הכשרה פדגוגית. 
בנוסף, עומדים לרשות הגננת והצוות שלה בגנים העירוניים כלל המערך הפדגוגי של משרד החינוך, כולל פסיכולוגים ומומחים להתפתחות הילד – לא דבר שאפשר להקל ראש ביתרונותיו.