מעצם טבעה, אופנה משתנה כל הזמן. זה בא לפעמים בגלים ויש מי שאומרים במעגלים, אבל מעצבי אופנה היו קיימים מאז ומעולם, והם תמיד משנים את מה שאנחנו לובשים ומתאימים את הבגדים לרוח הזמן והתקופה. 
כבר לפני 400 שנים, במחזה "מהומה רבה על לא מאומה", אמר ויליאם שייקספיר "הסגנון (אופנה) מתלבש על בני-אדם ומתפשט בין בני אדם יותר ממה שבן-אדם צריך להתלבש או להתפשט." (תרגום: דורי פרנס, "המון רעש על לא כלום"). הוא התכוון כמובן לכך שמרוב שינויי אופנה וסגנון, בגדים שאנחנו לובשים לא מתבלים בכלל. והוא לא התכוון כמובן רק לבגדים שלנו, אלא לאקססוריז ולתכשיטים השונים ולכל מה שעושה והופך את הבגדים שלנו ל"אופנה". 
אז אם לפני 400 שנים השתנו האופנות בקצב כל כך מואץ, איך הן השתנו בשישים השנים האחרונות? 

 

כך נראו הנשים בשנות ה-50

 

שנות ה-50: Around the Clock

יש מי שמקבילים את העשור הזה לעשור של שנות ה- 20: שנים של אופטימיות של אחרי מלחמה גדולה. באופנה אנחנו רואים חצאיות רחבות וחולצות יחסית הדוקות, מתחת לז'קטים מעודנים. הגברים החלו ללבוש ג'ינסים וחולצות לבנות מתחת לז'קטים עשויי עור, בסגנון מעילי הטיסה של צוותי המפציצים. המוזיקה ששלטה הייתה המוזיקה של אלביס וג'רי לי לואיס עם Great Balls of Fire, אבל כולם רצו להיראות כמו ג'יימס דין.

 

שנות ה-60 - בייקר לבוש מעיל עור עם חברתו

 

שנות ה-60 העליזות

זוכרים שדיברנו על מעצבי אופנה ורוח זמן ותקופה? 
שנות  השישים היו שנים של מחאה, של מהומות סטודנטים ורצון לברוח ממוסכמות העבר. צעירים החלו לעמוד על שלהם, ולמחות על המלחמה בווייטנאם ועוד. בעולם האופנה, המחאה התבטאה בחצאיות מיני קצרצרות מצד אחד, ולבוש פשוט והרמוני, כמו שהכתיבה הגברת הראשונה – ג'קי קנדי. הגברים לבשו ג'ינסים וז'קטים מעור. 

 

ילדת הפרחים של שנות ה-70

 

שנות ה -70: פרחים בשיער ובכל מקום אחר

פסטיבל וודסטוק, שנערך ב- 1969 סימן את תחילת שנות השבעים, עם עלייתם לשלטון של ילדי הפרחים וההיפים. בעשור הזה ראינו פרחים בכל מקום, צבעים בוהקים ובולטים והמון אקססוריז משוגעים. הרבה פלסטיק, ויניל ובטיק על כותנה שיחקו משחקים. גברים ונשים לבשו ג'ינסים הדוקים, משופשפים בחלק התחתון, נעלי פלטפורמה ופרחים בשיער. 

 

שנות ה-80 - תסרוקות ענקיות וכריות כתפיים

 

שנות ה-80: שיער ענק וכתפיים עוד יותר

את העשור הזה מכנים "העשור של הטעויות באופנה", והוא אכן היה כזה: די נוראי. הדבר היחיד שהיה בו נח, הוא זה שנפטרנו מהמכנסיים ההדוקים, כאשר עברנו לסווטשירטים רחבים וענקיים, לחולצות שרוולים מנופחים ולריפוד בכתפיים של כל ז'קט או אפילו חולצה. מי שלא קנו אז מכנסיים בצבע תפוז הסתפקו בלגינגס; פריטי לבוש מוזרים שנראים קצת כמו הטייטס של היום, רק עוד יותר מבריקים. 

 

טריינינגים גדולים - הלהיט של שנות ה-90

 

שנות ה-90

יותר ויותר, ועוד יותר. אם מדונה הייתה הלהיט של שנות השמונים, באו קורט קוביין ובריטני ספירס והראו לנו איך להתלבש. הראשון בא במראה הזרוק ביותר האפשרי, ואילו השנייה – במראה של ילדת בית ספר טובה, כמעט כאילו מאיזה מנגה יפני. ככלל, הכול היה פשוט יותר בשנים האלה: העולם נפתח, האינטרנט פרץ לחיינו והשפעות בינלאומיות החלו לבלוט מאוד באופנה העולמית. 
למרבה העצב, גם בשנים האלה שלטו בכיפה הסווטשירטים הענקיים, בתוספת אקססוריז מופרזים לחלוטין, בכמויות גדולות: משקפיים גדולים – יש, עגילים ענקיים – בהחלט, שרשרות וצמידים והכול, בכמה שיותר. 

 

שנות ה-2000 - אופנת הספורט אלגנט

 

שנות האלפיים

אלה השנים שנפתחו במילים: "תעשו מה שבא לכם, זה אלף חדש." ואמנם זה כך. כל אחד לובש את מה שבא לו, באיזה שילוב צבעים או בדים שהוא או היא רוצים. הג'ינס היה ונשאר באופנה, רק שעכשיו הוא קרוע יותר. טרנד חזק שמתחיל הוא טרנד רשתות האופנה היוקרתיות-לכל, שמאפשרות לכל אחד להראות כמו מיליון דולר, אם הוא רק רוצה. 
אחרי המשבר של 2008, התחזק מאוד עניין סגנון הלבוש האישי, ואין יותר משהו שהוא יותר או פחות באופנה, אלא יותר  מקורי או אישי: החיפוש הוא יותר אחרי משהו מחמיא לגוף ולעניין, וכזה שיתאים לסיטואציה ופחות למוסכמות. 

חנויות בגדים מומלצות שיציעו לכם מגוון עצום של בגדים בשלל סגנונות תמצאו בקלות באתר B144. היכנסו, גלו את החנויות באזור וצאו להתחדש!