העסק שלך לא כאן? להצטרפות חינם חץ

איך רכיבה טיפולית עוזרת לילדים?

רכיבה טיפולית הוא תחום טיפול שמטרתו כפולה: קידום בריאות גופנית וקידום בריאות נפשית. בישראל משתמשים בו לטיפול במבוגרים, אבל בעיקר לטיפול בילדים ובני נוער

clock-icon 6 דקות קריאה
מאת: B144
ילדה עם הסוס שלה ברכיבה טיפולית

ילדים רבים מגיעים או מופנים לטיפול באמצעות בעלי חיים כשיטה שיש לה מספר מטרות. תחום זה מפותח מאוד בעיקר בטיפול בבעיות קשב וריכוז למיניהן, טיפול בילדים על הקשת האוטיסטית ועוד. השימוש בבעלי חיים והטיפול בהם מעניק לילד הבנה של נושאי אחריות ואיפוק. בקרב רבים, במיוחד בקשישים, בעל חיים עוזר להפיג מתח ודיכאון שנובעים מבדידות.

סוג בעל החיים ואפילו החיה עצמה מותאמים למטופל ולבעיה בה רוצים לטפל. חלק גדול מהטיפול בתחום זה נעשה כיום בעזרת כלבים ולא נדיר שפסיכולוג התפתחותי ימליץ על טיפול שכזה כחלק מהתרפיה ומערכת הטיפול בילד.

סוגי טיפול באמצעות סוסים

השימוש בסוסים ובחיות רכיבה אחרות לטיפול ידוע כבר מהעת העתיקה, אבל הוא קיבל תנופה והכרה רק החל מאמצע המאה ה- 20. בשנות השישים התפתח הטיפול בבריאות גופנית (יציבה, תנועה וכד') בעזרת סוסים ורכיבה עליהם, ורק בשנות התשעים החלו לטפל בעזרת סוסים גם בבעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות.
המעניין הוא אגב, שטיפול בעזרת בעלי חיים החל על ידי פסיכיאטרים עם תום מלחמת העולם הראשונה, אבל הופסק עם הכנסתן לשימוש של תרופות פסיכיאטריות.

כיום, יש שני סוגי טיפול עיקריים באמצעות סוסים: רכיבה טיפולית והיפותרפיה. אך מה ההבדלים ביניהם ומהם הגורמים המשפיעים על בריאות המטופל בכל שיטה?

רכיבה טיפולית

רכיבה טיפולית בליווי מדריך של חוות סוסים טיפולית משמשת ילדים ואנשים בעלי מוגבלויות שונות כדי להירגע, לפתח ולשמור על טונוס שרירי, לשפר קואורדינציה, ובעקבות כל אלה גם להעלות ביטחון עצמי. השליטה בסוס בזמן הרכיבה ותרגול המיומנות הזו, משפרת יציבה, איזון, תיאום עין-יד ותכונות מוטוריות שונות.

מעבר לכך, יש מי שטוענים שאפילו חום הגוף של הסוס מסייע לחימום השרירים של הרוכב ולהרפיה שלהם, ומכאן גם לשיפור כל ההתנהגות שלו תוך כדי רכיבה, הרגעה והקלה על ישיבה יציבה ותנועתיות.

 

ילדה ומדריכה בחווה טיפולית
מעוניינים בסביבת רכיבה מקצועית ותומכת? היכנסו ומצאו חוות סוסים טיפולית קרובה ומומלצת

 

היפותרפיה

היפותרפיה הוא סוג טיפול שבו משתמשים מטפלים בעיסוק, פיזיותרפיסטים וכן קלינאי תקשורת, בילדים ובמבוגרים. למרות שאין ממש הוכחות מדעיות כמותיות לכך, הסברה היא שתנועת הסוס מצריכה תגובה של מערכת האיזון וחיישני שיווי המשקל, וכך מפתחת את הקשר בין אלה לבין מערכת השלד והשרירים.
קלינאי תקשורת משתמשים במפגשים האלה גם לשפר יכולות דיבור: הצורך לתת לסוס פקודות והוראות מילוליות, כמו גם קשר מילולי עם המטפל ועם המדריך, מתרגלים את השימוש בשפה ואת הדיבור.

בעיקר בחו"ל, ולא כל כך בישראל, היפותרפיה שונה מרכיבה טיפולית רגילה על סוסים. מדובר באסטרטגיית טיפול שבה משתמשים פיזיותרפיסט מורשה, מרפא בעיסוק, או קלינאי תקשורת ולא מדריכי רכיבה (שלא מוגדרים 'מטפלים' על פי חוק), כמו ברכיבה טיפולית 'רגילה'.
לרוב, בשונה מרכיבה טיפולית רגילה שבה מדריך הרכיבה מדריך את המטופל, בהיפותרפיה המטפלים מדריכים את הרוכב ואת הפעולות שלו, בזמן שבו הסוס מונחה על ידי מדריך הרכיבה.

חשוב לדעת שמחקר מדעי משמעותי ומסודר בתחום החל רק בשנת 2007, כך שאין עדיין הערכה מדעית סטטיסטית ליעילותם של טיפולים אלה. מסיבה זו יש להחליט על שימוש ברכיבה טיפולית רק לאחר התייעצות רפואית מתאימה עם פסיכיאטר או פסיכולוג ילדים ונוער.

 

ילדה מחבקת את הסוס שלה ברכיבה טיפולית

 

כיצד רכיבה טיפולית משפרת את מצבם הנפשי והפיזי של ילדים ובני נוער?

הזכרנו את נושא הביטחון העצמי בטיפול הפיזי. צד זה של הטיפול הבריאותי, כמו כל נושא הטיפול בחששות (מפני נפילה מהסוס, למשל), הוא הרכיב הנפשי שקיים בטיפול הפיזי. ואם הזכרנו את תנועת הסוס וחום הגוף שלו כמסייעים להרגעת השרירים ולפיתוח יציבה, איך משפיע הסוס על מצבו הנפשי של הילד או הרוכב?

טיפול פיזי שמשחרר התפתחות

ילדים רבים מעוכבים מבחינה נפשית-התפתחותית בגלל מגבלות פיזיות. לדוגמא, הם היו רוצים לצייר או לכתוב, אבל חגורת הכתפיים וטונוס השרירים שלהם לא מפותחים ולא מאפשרים להם להחזיק טוש, מכחול או עט.

טיפול בבעיות הפיזיות - פיתוח טונוס שרירים של חגורת הכתפיים, במקרה הזה - יאפשר לילד להשתחרר מהחשש שהוא לא יוכל לעשות את מה שהוא רוצה. אם מתח השרירים שלו יהיה טוב, הוא לא יצטרך יותר לחשוב בכיוון של "איך אני מחזיק את העיפרון" ולפנות ישר למה שהוא באמת רוצה לעשות, שזה לצייר.
כך גם בסוסים: הרכיבה מלמדת יציבה, משחררת את הילד מהצורך לחשוב כל הזמן על "איך אני מאזן את הגוף?" או "מה יהיה אם אפול?".

ברגע שהפעולות הללו, שמירה על יציבה ואיזון הגוף או העברת פקודות מילוליות לסוס, באות באופן טבעי בלי לחשוב עליהן, הילד יכול לעבור לשלב הבא - בניית הביטחון העצמי ופיתוח הדמיון שלו.

 

ילד מושיט יד אל סוס בחווה טיפולית

 

תקשורת ודמיון

אחת הטענות היא שהסוס הוא בעל חיים רגיש, שמסוגל ליצור קשר ומערכת קשרים של ממש עם האדם. הסוס מעורר השראה בקרב בני אדם ומפתח את הדמיון שלהם: חישבו לרגע על אגדות עם שונות, על סיפורי גבורה ואבירים. היכולת של ילד להפליג בדמיונו למקומות בהם הוא אביר הרוכב על סוס, ובמקביל לקבל אהבה וחום מהסוס "שלו" תורמים לביטחון העצמי שלו ולהכרה שלו בעצמו.

יותר מזה, קיימת תיאוריה בשם "תיאוריית הצרכים" (ידועה גם כמדרג מאסלו) שמדברת על כך שאדם צריך לדאוג קודם כל לדברים בסיסיים מאוד, כמו אוכל וביטחון, לפני שהוא יוכל להתפנות נפשית ומעשית להגשמה עצמית שכרוכה למשל בפעילות פנאי או הנאה. אם נפשט את זה נאמר "קודם כל אוכל - אחר כך מסעדה (או קונצרט)."

משמע, רכיבה טיפולית מאפשרת לילד מוטרד או מישהו שיש לו חשש קיומי של ממש, לפנות לעצמו "פנאי נפשי", להירגע ולעלות באותו מדרג של מאסלו. לחצי שעה או שעה הוא יכול להשתחרר, להיות עצמו ולהנות.

שגרה ואחריות

טיפול ברכיבה לא מסתיים בכך שהרוכב יורד מהסוס, מוריד כובע והולך הביתה. ברוב החוות הטיפוליות, המדריכים מלווים את הסוס יחד עם הילד אל האורווה ושם הם מטפלים יחד בסוס.
ניקוי והברשת בעל החיים, ניקוי התא שלו והאכלה או השקיה, הם שתורמים כנראה לפיתוח רגש אחריות בקרב המטופל. היכולת לראות את הסוס מגיב לכל אלה, מחזיר אהבה וחום, מפתח רגשות ואחריות אישית, עם הקשבה לצרכי האחר והבנה שלהם.

כמו שראינו, נושא הרכיבה הטיפולית, כחלק מטיפול בעזרת בעלי חיים, באופן כללי, הוא נושא מורכב. יש לו צדדים פיזיים-בריאותיים (שמירה על יציבות, טונוס שרירים וכד'), שככל הנראה משפיעים לא מעט על הביטחון העצמי והחוסן העצמי של הילד. יש לו גם צדדים של אחריות, אהבה, קבלה ונתינה, שגם הם משפיעים על הילד ומלמדים אותו מהי אמפתיה – כלפי האחר ועצמו. ובנוסף לכל אלה, יש גם את עניין התקשורת - ילד עם מטפל או עם מדריך, וילד עם סוס - תקשורת טובה מסייעת לפתח מיומנויות חברתיות ודמיון.