העסק שלך לא כאן? להצטרפות חינם חץ

מהי הענישה הצפויה בגין הפצת תוכן אינטימי?

בזמן האחרון נפוצה לצערנו התופעה של צילום והעברה ברשת האינטרנט של תוכן בעל אופי מיני, ללא רשות המצולמים. פעולה זו אסורה, ובחוק נקבעו גם עונשים שנועדו למנוע אותה

clock-icon 2 דקות קריאה
גבר עצור

היכולת של כולנו לצלם בעזרת הטלפון הנייד כל דבר בשעת מעשה ולהעלות אותו לרשתות החברתיות או להפיץ אותו במייל, היא חסרת תקדים בהיסטוריה: כיום אפשר להקליט ולצלם בכל זמן את כל אחד גם בתנאי תאורה גרועים ובחושך. ברגע שקיים קישור לרשת סלולרית, אפשר גם להעלות סרטונים, הקלטות או תמונות, כמעט בזמן אמיתי.
יש מי שמנצלים את היכולת הזו לתעד ולהעלות תכנים בעלי אופי מיני או אינטימי, וזאת ללא ידיעת המצולמים או מי שמדובר בהם.
הקלות הבלתי נסבלת של הפצת תוכן מיני או תוכן אינטימי ללא רשות המתועדים הפכה לבעיה של ממש והמחוקק נדרש לה וחוקק חוקים נוקשים. אלה מגדירים בדיוק מהו סוג העברה ומהם העונשים הצפויים בגינה.

 

מהם העונשים על הפצת תוכן מיני?

העונש החמור ביותר בגין הפצת תוכן בעל אופי מיני, או מה שמוגדר "פרסום שמתמקד במיניות", הוא עד חמש שנות מאסר בפועל.
בנוסף על כך, בגלל שהעברה מוגדרת כעברת מין, הרי שמי שמורשע בה מוגדר עבריין מין. להגדרה זו יש השלכות על העתיד האישי והמקצועי של העבריין והיא חמורה לא פחות מכל עונש מאסר או אפילו מאסר על תנאי, שהוא עלול לקבל, במיוחד אם וכאשר מדובר בבן נוער, שכל עתידו לפניו.
תובעים - למרות שלעיתים מדובר בבני נוער
בגלל שהפצת תוכן מיני ללא רשות ובצורה משפילה ומבזה כל כך נפוצה בקרב בני נוער, החליט פרקליט המדינה, שי ניצן, להחמיר בתביעה גם עם בני נוער צעירים מאוד ומי שאין להם עבר פלילי וזו להם העברה הראשונה:
בתי הספר מחויבים היום בדיווח על כל עברה על החוק וכל פגיעה בפרטיות של מישהו או מישהי. הם אף מחויבים להשעות את התלמיד מבית הספר, בהתאם לשתי אפשרויות:
אם התוכן לא כולל צילומי ערום או יחסי מין, הסנקציות שבית הספר צריך לנקוט בהן הן חמורות, אבל לא כוללות חובת הודעה למשטרה. 
אם התוכן כן כולל צילומי ערום או יחסי מין, בית הספר חייב לנקוט בסנקציות חמורות יותר, כולל הגשת תלונה במשטרה.

 

שתי נשים מזועזעות מתוכן לא נאות

מצאו עורך דין פלילי מומלץ לייעוץ וייצוג משפטי

 

לאילו סעיפים בחוק נוגעת העברה?

מי שמצלם ומפיץ או מפיץ תוכן בעל אופי אינטימי, ללא רשות, עובר למעשה על שני חוקים:
הראשון הוא החוק למניעת הטרדה מינית. בהתאם לסעיף 3(א)(5א) לחוק זה, פרסום של צילום, הקלטה או סרט של אדם, באופן שהוא מתמקד במיניותו וצורה בה הפרסום עלול להשפיל או לבזות את אותו אדם, היא הטרדה מינית, אם לא ניתנה לכך הסכמתו של אותו אדם. 
החוק השני שבגינו פרסום סרטונים או תמונות שיש בהם אופי מיני עלולים להיות עבירה הוא סעיף 2(4א) בחוק להגנת הפרטיות.

 

האם החוק חל רק על מי שצילם או תיעד את האדם?

חד משמעית – לא. 
האיסור חל על כל מי שיש לו יד בנושא: מי שצילם או תעד את הנעשה, מי שקיבל אותו ומי שהעביר אותו, גם אם זה נעשה "על הדרך". 
יכול בהחלט להיות שהמתעד או המפיץ הראשון עשה את המעשה מתוך צורך בנקמה, נניח – מה שנקרא "פורנו נקמה" – והמעביר הבא או האחרון בשרשרת עשה זאת "סתם"; יכול להיות שהתביעה תתחשב במניעים של כל אחד, אבל תיאורטית, כולם אשמים.

 

האם כל צילום או סרטון יכול להיחשב "פרסום המתמקד במיניות"?

החוק לא מפרט ולא מסביר מהו "פרסום התמקד במיניות". הוא משאיר את זה לפרשנות, כאשר יכולים להיות מקרים שבהם אפילו תמונת ערום לא חייבת להיות 'מינית'. לעומת זאת, לא חייב להיות בהכרח ערום בפרסום שמתמקד במיניות והוא כזה שיכול לבזות את אותו או אותה מתועדת. 
כאשר בוחנים לכן את אופי המעשה, בוחנים אם יש בפרסום אכן ערום או תכנים מיניים כשלעצמם ואז בודקים ובוחנים את נסיבות המעשה, לדוגמא: למי נשלחו הסרטונים או הצילומים, איפה ובאילו תנאים או מצבים הם צולמו והאם בסופו של דבר הפרסום שלהם יכול אכן לבזות או להשפיל את אותו אדם.