העסק שלך לא כאן? להצטרפות חינם חץ

סוגי לקויות למידה – המדריך המלא

כדי להצליח בלימודים, בבית הספר או בכל מסגרת פדגוגית, יש לעבוד קשה. אבל לפעמים, גם עבודה קשה לא מביאה את התוצאות הדרושות. מהן לקויות למידה ומהן השכיחות שביניהן?

clock-icon 4 דקות קריאה
ילד עם שלט הקורא לעזרה עקב התמודדות עם לקויות וקשיי למידה

ההגדרה הכללית ביותר של 'לקות למידה' אומרת שמי שסובל מבעיה כזו לא מסוגל למעשה לעבד נתונים או מידע שמתקבל בצורה מסוימת ולשמור את המידע שמתקבל. לדוגמא, יש מי שלא יכולים לקרוא, ולעולם לא יוכלו להפוך את צורת האות והמילה למידע, אבל יוכלו ללמוד היטב משמיעה.

בעולם לקויות הלמידה מוגדרות לא מעט לקויות. כדי לדעת אם וממה סובל מישהו, יש לבצע אבחון דידקטי, שמטרתו היא לבחון את כישורי הלמידה שלו, כיצד הוא כן יכול לקלוט מידע ולאפיין את הלקות. לרוב, בהמשך לאבחון נקבעות דרכי פעולה ולימוד שכן יאפשרו לאותו נבדק או מטופל, ללמוד ולהצליח.

מלבד גיבוש דרכי למידה ושינון חומר לימודי, במסגרת החינוך הישראלית יש גם התאמות בדרכי היבחנות, שנעשות על מנת שתלמידים לקויי למידה יוכלו להצליח בבגרות. התאמות אלה נעשות בדרגות שונות, בהתאם לדרגת החומרה של לקות הלמידה ואופייה.

לדוגמא, אבחון רגיל יכול לזכות תלמיד בהקלות מסוג 1 או 2 שמשמעותן לרוב הוא הארכת זמן בחינה או הכתבתה לבוחן ניטרלי. אבחון פסיכודידקטי, שנעשה על ידי פסיכולוגים, יכול לזכות תלמיד בהקלות שמשמעותן רחבה יותר, כמו שינוי מהותי בשאלון הבחינה.
הנה מידע על חמש לקויות למידה נפוצות

דיסלקציה

דיסלקציה היא ככל הנראה לקות הלמידה הידועה ביותר. זוהי הפרעה שפוגעת ביכולתו של התלמיד לקרוא טקסט ולהבין אותו והיא מופיעה בכמה צורות: יש אנשים שנאבקים במודעות פונמית, מה שאומר שהם לא מצליחים לזהות את האופן שבו מילים מפורקות לפי הצליל. בעיות דומות יכולות להופיע בעיבוד פונולוגי, בו התלמידים אינם יכולים להבחין בין צלילי מילים דומים.

סוגיות אחרות של דיסלקציה נוגעות בדרך כלל לשטף, לאיות, להבנה ועוד. התלמידים עשויים לחוות בעיית קריאה מסוג אחד או מסוגים רבים, כאשר הם נאבקים עם דיסלקציה.

 

פסיכולוגית צעירה עובדת עם ילד על לקויות למידה

רוצים להתייעץ עם איש מקצוע? בחרו מומחה לאבחון וטיפול לקויות למידה וצרו קשר

 

דיסגרפיה

כאן מדובר בלקות בכתיבה – ולא בקריאה. זו לקות פחות נפוצה מדיסלקציה, אבל היא לא פחות בעייתית והיא קשורה ככל הנראה באקט הכתיבה עצמו. תלמידים שסובלים מדיסגרפיה לא מסוגלים לאחוז נכון בכלי כתיבה, תנוחתם בזמן הכתיבה מאומצת והם מתייאשים מלנסות לכתוב.

דיסגרפיה יכולה להתייחס גם לקושי להתבטא בכתיבה: במצב כזה התלמידים מתקשים לארגן את מחשבותיהם באופן קוהרנטי. כתיבתם עשויה להיות לא ברורה, לא נכונה מבחנה דקדוקית או סתם חוזרת על עצמה שוב ושוב.

דיסקלקוליה

מתמטיקה היא תחום קשה לרבים, אבל יש מי שלא מסוגלים בכלל להבין את הקונספט של פעולות חשבון, לבצע פעולות חשבונאיות בסיסיות ועוד. מי שסובלים מליקוי למידה זה יכולים לעיתים לפתור בעיות מתמטיות, אבל הם יעשו זאת בצורה מסורבלת, טכנית ולא "הגיונית".

ליקויים בעיבוד נתונים או מידע

בסוג ליקוי זה מתקשה התלמיד לעבד את המידע שהוא קולט או מקבל. הוא אמור לראות את מה שכתוב על הלוח, למשל, או לשמוע הכול, אבל נראה שהוא לא מסוגל כלל להבין או לפרש את הדברים. הלקות הזו כן קשורה בבעיות שמיעה או ראייה (לאו דווקא חירשות או עיוורון, אלא בעיות קליטה ועיבוד האותות במוח). התלמידים זקוקים במצב כזה לליווי והדרכה בכיתה כדי שיוכלו להבין את הדברים בפועל.

ADHD

הפרעת קשב או היפראקטיביות אובחנו בשלב מסוים בקרב מיליוני ילדים בעולם. יש ויכוח בשאלה האם הפרעות קשב וריכוז הן לקות למידה במובן הטכני ביותר, אך אין ספק שמדובר במכשול למידה נפוץ.

מי שסובלים מהפרעות קשב וריכוז מתקשים להתמיד במשימה שמוצבת בפניהם, בגלל שהם לא יכולים להתרכז בה. תלמידים אלה מוסחים לעיתים קרובות, וכל רעש קטן, צחוק או התרחשות מחוץ לכיתה עלולים לגרום להם לאבד ריכוז לחלוטין. בנוסף, הם לרוב לא מצליחים להתמודד עם חוקי בית הספר, נזרקים משיעורים ובסופו של דבר נכשלים בלימודיהם.

מומחים קושרים בין הפרעות קשב וריכוז לבין מבנה המוח, ויש הוכחות לכך של- ADHD יכול להיות גם מרכיב גנטי. ניתן לטפל בהפרעות קשב וריכוז בצורה די יעילה בעזרת תרופות וטיפולים התנהגותיים.