אז הנה כמה מהמסעדות הכי טובות בירושלים

ארקדיה – השנים חולפות ומסעדת ארקדיה שומרת על מקומה לא רק בצמרת המסעדנות הירושלמית אלא גם בצמרת טבלת המסעדות הישראלית בכלל. באופן מוזר, לא כולם התרגלו עדיין לאישיותו של השף עזרא קדם ומה שאולי חמור מכך, לאוכל המקומי שלו.  כבר כמעט 20 שנה יוצק  קדם תוכן אמיתי ומרתק במונח אוכל מקומי. במבנה האבן הירושלמית היפה שלו הוא מגיש מנות שכבר הפכו לקלאסיקה כמו מוח טלה עם עגבניות מיובשות וסלק, קלסונס גבינת צאן או אוכף טלה עם ריזוטו של חיטה ירוקה. קלאסיקה מקומית.

קפה מזרחי – קפה מזרחי הוא הלב הפועם של שוק מחנה יהודה. חלומו של אלי מזרחי, יו"ר ועד סוחרי השוק בעבר, קרם עור וגידים והפך למקום חד פעמי בו אפשר לפגוש זה לצד זה את הבסטיונרים הכי קשוחים והנערות הירושלמיות הכי ענוגות. העוגות והאוכל הנפלא של מורן מזרחי, בתו של אלי, משלימים את התמונה.

המוציא – סיפורו של אבי לוי, נרקומן שנגמל והפך לזוכה העונה השנייה של מאסטר שף, מוכר כבר כמעט בכל בית בישראל. לוי הוא גם היחיד עד מבין זוכי ומשתתפי התוכנית שפתח מסעדה משל עצמו. אלא שהמסעדה שלו היא הרבה יותר מקוריוז רכילותי. האוכל הצפון האפריקני הביתי שלו הוא מופת של עדינות ותחכום לצד שורשיות מחממת לב. אל תוותרו על לפחות אחת ממנות הקציצות.

טופולינו – טופולינו הקטנה והמקסימה היא נס אמיתי. היינו אומרים נס במילאנו אלמלא שכנה בכניסה לשוק מחנה יהודה. טופולינו מצליחה היכן שעשרות מסעדות איטלקיות אחרות נכשלות בו – ליצור כמעט יש מאין אוכל איטלקי אמיתי לא מתחכם וטעים. על תוותרו על הניוקי המפורסם ועל כל מה שיונה בעלת הבית, מביאה באותו ים מבסטת הדגים.

עזורה – עזורה היא הרבה יותר ממיתוס. המעבר לחנות השכנה והגדולה יותר, פגם אולי באווירה האותנטית והביתית של פעם, אבל לא שינה במאום את טעמו המופלא של האוכל הביתי של עזרא שרפלר ובנו אלרן. מי שטעם פעם אחת את הסופריטו שלהם, לא ישכח אותו לעולם. נסו גם את החומוס המצוין וכמובן את הקובה.

אמא – מסעדת אמא של יורם בנימין היא מקדש מעט לכל מי שמרק קובה קרוב לליבו. שלל מרקי קובה – חמוסטה, מטפוניה ואחרים, מוגשים בבית האבן רחב הידיים בכניסה לרחוב אגריפס, בואך שוק מחנה יהודה. את הקובות של אמא אפשר לטעום גם בקובה בר בשוק עצמו המוקדש רק לקובה, בניגוד למסעדה שמציעה גם לא מעט מנות אחרות.

מונא -   מונא היא לא רק המסעדה הכי רומנטית בירושלים, היא גם אחת הטובות בהן. בליל חורף קר אפשר להתחמם כאן מול האח הבוערת ולהתענג על מנות אלגנטיות מבית היוצר של אנשי מחניודה שרכשו את המקום לפני מספר שנים. מסעד ה לאוהבים.

מוריס – בשביל מקומות כמו החמארה של מוריס, אנחנו אוהבים להגיע לירושלים. מוריס ביטון יושב אמנם היום בסניף שפתח לא רחוק מהשוק עצמו, אבל בנו ממשיך לנהל את המקום בשוק, שלמרות שגדל קצת, ממשיך להגיש שיפודים נפלאים. לפעמים, כשנחה עליו הרוח, מגיע גם מוריס עצמו לשוק, מוריד את העוד מהקיר והקסם שוב מתרחש.

קבלייר – המסעדה הוותיקה של דידי בן ארוש היא אי של מטבח צרפתי מוקפד וקלאסי כבר למעלה משני עשורים. עם מנות כמו ברולה כבד אווז, רביולי סרטנים או שרימפס במחבת נחושת, שומר בן ארוש על הגחלת הצרפתית בעידן שבו אפילו בעולם הגדול כבר מתכחשים עליה לא אחת. שגרירות צרפת בירושלים.

מחניודה – מה עוד לא נכתב ונאמר על מחניודה שהפכה בשנות קיומה ההולכות ומתארכות לסוג של מערכון בארץ נהדרת (וכן, היה אחד כזה באמת). ובכל זאת, שווה לבקר לפחות פעם אחת במסעדה הקולנית והמוחצת הזו, ולו רק בכדי לצפות בתדהמה ב'הצגה' שנותנים כאן מדי ערב אסף גרניט, שותפיו ועובדיו. וכן, יש גם אוכל והוא לא רע בכלל.

אדון כהן –  אדון כהן היא הסוד הכי שמור וגם הכי גלוי של ירושלים. מסעדת פועלים קטנה שפתחו לבנה כהן ואחותה בחלל שהיה פעם המכולת של אביהן ובה הן מגישות אוכל ביתי שבמעט מאד בתים באמת תפגשו כמותו. אל תוותרו על הסופריטו ועל הקציצות עם המנגולד, ובעצם על כל מנה שהאחיות כהן תחלטנה לבשל באותו יום.

המטבח של פיני – אחרי לא מעט שנים לא טובות ביפו וגם בירושלים עצמה, מחזיר פיני לוי עטרה ליושנה. יחד עם בנו איציק הוא פתח מסעדה כשרה ברחוב עמק רפאים היפה ובה הוא מגיש כמה מהקלאסיקות הנצחיות שלו. עמוד שדרה מטוגן, סופריטו טלה, זנב שור עם גרגרי חומוס, ועוד. והכול בבית אבן יפה להפליא ובאווירה נעימה ושמחה במיוחד. נהדר.

לחצו כאן על מנת לחזור לעמוד הראשי של אינדקס B144


גולשים שהגיעו לכתבה זו התעניינו גם בכתבות הבאות:


מטיילים בירושלים? את המסעדות האלה לא תרצו לפספס